לוגו אתר מאמר.נט
שלום אורח
התחבר לאתר או הרשם לאתר מאמר.נט
3787 מאמרים 1157 כותבים 447 קטגוריות הוספת מאמר
מילות מפתח

אתיקה

פורסם בתאריך 22/06/2017      /      נכתב ע"י naftalih

אתיקה מוסר ומשפט – אסא כשר

 

הקדמה

ישנה הבחנה בין שלושת התחומים - אתיקה מוסר ומשפט ובהרצאה זו נעמוד על ההבדל בינהם.

הסיבה לכך שאנו נוטים לבצע חפיפה בינהם מגיעה משאלות של מה בסדר ומה לא בסדר לעשות.

אם ניקח חייל ששומר על גבול של רמת הגולן ביום בו הגיעו לאזור אלף אזרחים סורים במטרה להכנס למדינת ישראל, החשיבות של תחומים אלו היא מאוד מעשית כי יש השלכות לכל פעולה שנגזרת מהם וגם כי ישנה בפועל אפשרות הבחנה של מה בסדר ומה לא בסדר. במקרה זה לפתוח באש או לתת לכל האלף סורים לעבור את הגבול זה מינסתם שלא בסדר. מה שבסדר סביר להניח הוא באמצע הטווח בין שני תרחישים אלו, השאלה המתבקשת היא איפה בידיוק.
אם ניקח את דוגמאת ניב גורדון, האם זה בסדר או לא בסדר להחרים את המוסד שבו אתה עובד?

 

גידול סרטני – אי הבאת ילדים רקע לשאלה נוספת – ישנם מצבים שבהם נשים צריכות לעבור טיפול רפואיים קריטיים, כמו במקרה של גידול סרטני, תוך שהטיפול יכול לפגוע בפוריות עד לאי הבאת ילדים. אפשרות שצצה כיום היא הוצאה והקפאה של ביציות, אבל עד לפני לא מזמן היה אפשר בקלות להקפיא תאי זרע או ביציות מופרות אך לא ביציות לא מופרות. אם אישה עומדת בפני דילמה שכזו במצב בו אין לה בן זוג כרגע והיא לא רוצה להיות אם חד הורית לילד עם אב אנונימי, מה עליה לעשות?

 

מאחר ואנו בעידן שבו הטכנולוגיה להוצאת ביצוית לא מופרת מוקפאת מופשרת וממשיכה בתהליך ההפריה היא קיימת. עד כאן אין שום בעיה אלא טכנולוגיה בלבד. הבעיה מתחילה בכך שמה שבתחילה היה מיועד לשימוש אחד, הפך למשמש עבור משהו אחר. כיום בחורות בנות 20 עושות את התהליך הזה רק יתר ביטחון של העתיד כי איכות הביציות יורדת עם הזמן (כלומר פחות סיכוי להכנס להריון ויותר סיכוי למומים בעובר). פה – האם לעשות את זה או לא לעשות את זה, האם זה בסדר? לבל נשכח שזוהי פרוצדורה מאוד מורכבת של פיצוץ הורמונלי תחת הרדמה ופולשניות וגם הרבה כסף ומקררים והוצאות ואמו, אז האם לעשות זאת או לא?

 

האם על  רופא לעשות פעולות שלא לצרכים רפואיים בהכרח, כמו למשל ניתוח קיסרי רק למען כך שנשים לא יחוו כאב שכרוך בלידה? בתור רופא, הניתוח הזה הוא לא הגשת עזרה בשעת חרום כמו במקרים הלידה לא הולכת חלק, אלא ניתוח שמבוצע ללא שום בעיה רפואית שמצריכה אותו. אז, האם זה בסדר לעשות פרוצדורות רפואיות שאין צורך רפואי בכך?

 

מה שאנו צריכים להבין כשאנו באים לבחון שאלות אלו מהיבטים של אתיקה, מוסר, משפטים וחוק זה שכל אחד מהם יכול להוביל אותנו לתשובה שונה לשאלה הזו. אפשרי שמבחינת האתיקה תינתן תשובה מסויימת בעוד שהחוק לא יאמר על זה כלום. כאשר יש גיוס של אדם למבצע של להחרים את האוניבסיטה שלו, מבחינה משפטית אין שום בעיה עם זה אבל אתיקה אקדמאית רואה בזה בעיה, וכמובן שתמיד יכול להיות שיש עם זה גם בעיה מוסרית.

כאשר יש כניסה של מאות אנשים מסוריה עם כוונה בלתי חוקית אבל הם לא חמושים... מה צריך לעשות עם זה? (האם לרסס אותם זה כשלעצמו חוקי?) יש תשובה מסויימת למשפט ולחוק אולי שונה למוסר ואולי שונה לאתיקה. כך התשובות יכולות להיות שונות ואנחנו חייבים לדעת מה ההבדל בין התשובות השונות ומאיפה זה נובע ולכן נתחיל להגדיר ולהפריד את המושגים.

 

אתיקה 

אתיקה זה מערך כללים הנהוג במקצועות וארגונים או בתחום מוגדר של פעילות אנושית. במקצועות, יש לכל מקצוע את האתיקה הספציפית שלו. יש גם מקצועות חדשים ללא אתיקה מוגדרת כמו מתכנתים לדוגמא, שבהשוואה לרפואה זה מאוד חדש, כך שגם המחוקק לא דאג לחייב אתיקה תחום זה. אתיקה אירגונית לדוגמא כמו בצבא שמאגד בתוכו כמה מקצועות, יתנהל תחת אותו סט של כללים אתים מתוקף העבודה תחתיו בלי כל קשר למקצוע הספציפי שאותו אני ממלא בו. באתיקה לתפקידים התפקיד הוא תחום פעולה מוגדר, למשל תפקיד חבר כנסת שזה לא מקצוע אך עדיין יש לו כללי אתיקה שלפעמים שונים מכללי האתיקה של ארגון הכנסת. עוד דוגמא תפקיד זה שר בממשלה שגם פה חלים אותם דברים כמו שתיארנו אצל חבר הכנסת. כשמדובר על תפקידים הם יכולים גם לא פורמליים כמו  אבא אמא או בנזוג, שגם בהם עדיין אפשר לשאול מה בסדר או לא בסדר לעשות.דוגמא מעניינת זה נשיא המדינה, שזה תפקיד פורמלי אבל אין שום הנחיה בו מהי התנהגות ראויה ולא ראויה, והייחוד של מקרה זה הוא שהאתיקה היא שונה מאוד ממה שהחוק דורש, כמו כללי התנהגות של הנשיא תחת האנשים שעובדים אצלו במשכן.

 

תפיסה אתית – מערכת עקרונות שאומרת לנו מהי ההתנהגות הראויה לנו. העובדה שזו מערכת עקרונות אומר ש זה לא אותו דבר כמו אינטואיציות – כולם בטוחים שיש להם דעה נחרצת על הכל. בתחום העובדות לדוגמא היכולת של אנשים להשיב על סקרי דעת קהל הנוגעים לעובדות היא אדירה.

האם מדינת ישראל עשתה כל מה שהיא יכולה בכדי להחזיר את רון ארד הביתה. 99 אחוז לא יודעים מה התשובה לשאלה הזו כי אין להם מושג מה המדינה עושה בנושא זה. זה שרון לא חזר לא מעיד על האם המדינה עושה או לא עושה. אין שום בסיס לענות על השאלה הזו באופן נחרץ אבל כולם עונים עליה. מערכת עקרונות שעובדת בצורה כזו היא בסיס רעוע ביותר להערכת התנהגות. מאחר ואנו לא מדברים על תחושת בטן אלא על הערכה, אנחנו צריכים בסיס שנשען על שני דברים בכדי שתהיה אמינה ברמה כלשהי.

צריך לוודא שאנו נשענים על אותו סט כללים. כלומר אם אנחנו עובדים יחד באותה עבודה שבה יש אתיקה מסויימת, מה שאתה אומר על יסוד העקרונות חייב לעניין אותי כי זה גם סט העקורונות שלי. העקורונות שלנו זהים כי אנחנו באותו מקצוע ולכן יש לנו בסיס משותף לדיון
אנחנו יכולים לנמק את מה שאנחנו מעריכים. ההתנהגות הזו היא בסדר כי כך וכך וכך. היכולת לנמק מסמן שלא מדובר על שליפה מהמותן או אינטואיציה ולכן יש לזה פתאום בסיס לכאורה מוצק

 

בכדי להדגים את שני העקרונות האלו נשתמש בדוגמא בה הזדמן לאסק להפגש עם השאלה על מכות חינוכיות לילדים. תשובתו של אחד האנשים הייתה שאם ילד רוצה שיקנו לו משהו ומנג'ס אז מותר להרביץ לילד, וכך אותו אדם נענה.

אופציה ראשונה היא שאסק היה קונה לו את האוטו, יש אחלה של משכורת לאבא, ובנוסף הילד יקבל מספיק "לא" בחיים שלו אז מה יקרה אם הפעם נגיד כן?
במידה ואין לי כסף כי אין לי ארנק עליי... עדיין לא הייתי נותן לו מכות הייתי יכול לעשות לו פוצי מוצי ועדיין להסביר לו שאני לא יכול. למרות שאסק ואותו אדם שהיה בעד הכאת הילד שלו אוהבים את הילדים שלהם באותה רמה (ישנו בסיס משותף), ההבדל הוא במערכת העקונות ששולטת בהתנהגות של שניהם שמינסתם שונה. לפי אסק אם אני אחראי למישהו ולהתפתחותו אז אני צריך לפעול בצורה כזו שיהיה לו אמון מתמיד שאני רוצה בטובתו, ולכן אני לא יכול להיות אחראי להתפתחות שלו כשהוא סבור שאני רוצה ההפך. מכאן צריך להזהר מאוד לא לאבד את האמון שלו שאת זה אני יכול לעשות ברגע שאני נותן לילד שלי מכות. מישהו מתוחכם ממש יגיד שזה טוב לקבל מכות מוקדם כקטע מחנך, אבל לעניות דעתו של אסק כל מערכת היחסים בין המשגיחים למושגחים זה מערכת שלעונש אין בה שום מקום. בית משפט יכול לעשות את זה כי הוא לא מחנך.

כשאנחנו מדברים על אתיקה אנחנו רוצים לסמן התנהגות ראויה ולא ראויה.

 

 

 

 

אז נתחיל במהי התנהגות – זהו למעשה רק חלק קטן מהחיים העצמיים שלנו אבל באתיקה מדברים על התנהגות מאחר והיא נשלטת הכי טוב מבפנים (NOT!) וגם ניתנת לבקרה מבחוץ.  אתם יכולים לראות מה עשיתי או לא עשיתי אבל אתם לא יודעים שום דבר שקרה בראש שלי אומנם יש לנו השערות לגבי זה אבל גם זה נובע מאותה התנהגות שראינו. לכן בכל תחומי האתיקה ניתן להתייחס רק להתנהגות.

מאיפה מערכת העקרונות שלנו של מה ראוי ומה לא? כל אתיקה יושבת על 3 תפיסות משנה שמתוך שלושתן מורכבת כל האתיקה. כדוגמא נשתמש באתיקה של מקצועות כדי להמחיש את החרא הזה

מה זה בכלל להיות מקצועי? שזו שאלה מוזנחת שלא מתעסקים בה מספיק לעומק כמעט באף מקצוע. אחד האספקטים של להיות מקצועי שלא כל כך טריוויאלי לנו זה המקצוען המבין מה הוא עושה, שזה חלק מהמקצועיות, ההבנה, כלומר היכולת שלי לנמק ולהגן על ההחלטה שלי לעשות את זה. מובן מאילו שאני יודע לספק למה עשיתי את מה שעשיתי אם אני רופא שנותן תרופה לפני הדיאגנוזה שנתתי ולפי מה שהתרופה צריכה לעשות. בתור מטופל שאני לוקח תרופות זו הפצצה ביוכימית לגוף שלי כשמדובר על תרופות חזקות או רעילות במינונים גובהים. למה אני סומך על הרופא כשאני לוקח את התרופה הזו?אנחנו סומכים על המקצועיים כי הם יכולים לנמק את ההחלטות שלהם שיושבת על איזשהו בסיס. גם אם הם טועים וגם אם יש החלטות אחרות שהיו יכולות להנתן, הרעיון הוא שההחלטה הספציפית שניתנה היא לא קפריזאית ולכן אנחנו נוטים לסמוך עליו. לכן הבנה היא חלק מהמקצועיות.

יש לנו תחביב מקומי של ביקורת לגמרי על כל דבר. אבל בני אדם מקצועיים קודם מבינים ורק אז מבקרים בניגוד לרוב שמבקרים על פי תחושות בטן. יש סיפור שלם מאחורי הפקודה של לא להשאיר פצוע מאחור בשטח למרות שניתן לחשוב שכל הסיבה לזה נשענת על האינטואיטביות שבדבר.

הזהות של המקצוע או הארגון או התפקיד. ההבנה של מהו המקצוע מהו הארגון ומהו התפקיד. יש תפקיד לדומגא של מנכל עירייה שהוא מנהל וועדת מכרז שצריכה לבחור את ראש אגף החינוך החדש. ישנם שני מועמדים שעברו את הסף של המכרז ושניהם דיי בסדר בסה"כ ואחד מהם הוא בעל ניסיון יותר עשיר ויותר השכלה ויותר בעל תכונות יותר טובות לתפקיד אבל ראש העירייה רוצה את השני כי השני נשלח למשימה הזו על ידי מפלגה בקואליציה והמפלגה הזו מאיימת שאם לא ימונה אז זה יצור קושי בהמשך קיום ההסכמים הקואליציונים. אז את מי לבחור?

חצי ממהמנכלים שנשאלו בחרו באופציה הראשונה והחצי השני בחרו בשניה. למה בשינה? כי ראש העירייה מינה אותם ולכן הם חייבים להענות לדרישותיו. למה לבחור את הראשון? כי זה תפקיד עם אחריות והוא חשוב וחייבים את האיש הכי טוב. אבל מה הבעיה פה?

אם אני מוכן לצאת מתוך ההנחה שהם לא מבינים את מהות וזהות התפקיד שלהם, הם לא מבינים שהעירייה זה לא עניין של השלטון אלא בשביל להגיש לאזרחים שירותים ברמה הכי טובה שאפשר. קיימים שליטים רק בשביל שהניהול יהיה יעיל ולא בשביל להתנהל לפי רצונו של ראש העירייה. כאשר יש מתח בין רצון ראש העירייה לבין טובת האזרחים מינסתם שטובת האזרחים צריכה לבוא קודם. וזה קיים גם בדוגמאות בכנסת ובשלטון הכולל. ח"כ הוא נציג הבחורים  והאם הוא צריך לפעול לטובת הכלל בעקבות כך? יש התנגשות בין הבחורים לכלל. יש לכנסת את האתיקה שלה שמכריעה לטובת הכלל אבל רואים שהח"כים לא מיישמים את זה. התשובה של הכנסת לשאלה הזו היא לעשות את טובת הכלל לפי הדרך ששולחיי רוצים. לכן הוויכוחים צריכים להראות לפי התפיסה השונה של טובת הכלל.

המעטפת הדמוקרטית – כבוד האדם שלטון החוק וכל הדרישות שהדמוקרטיה מביאה.

רופא חייב לשמור על המידע הרפואי שלי חסוי למה?! זה הרי לא משפיע על הבריאות שלי... אבל זה חלק מהכללים הדמוקרטים של פרטיות. זה דומה לזה של נתינת רשות לניתוח ברוב המקרים.

** אתיקה צבאית בוויטנאם – הווטאקונג מחזירים לוחמת גרילה במארינס עד שמארין אחד אמור שנמאס לו והוא הורג את הוויאטנאמי הבא שהוא רואה. באה במקרה אישה זקנה. למזלה עבר שם קצין במארינס. והקצין אומר בחוכמתו לחייל  "מארינס לא עושים דברים כאלה" הרגשת הזהות שלו עם המארינס היא זו שתגרום לו להוריד את הנשק יותר מהטיעון של "תאר לך שזו הייתה ספתאשך"

מוסר

כשמדובר על אתיקה אנחנו מדברים על בני אדם בתור אנשים בעלי מעמד מסויים ועל בני אדם בתור מייצגים של משהו. מוסר זה להסתכל על בני אדם בתור בני אדם. מוסר זו מערכת עקרונות שמנהלת את ההתנהגות שלנו מבצב שבו מדובר בשני בני אדם שמסתכלים עליהם רק כבני אדם וטו לא.  אתיקה זה נדבך נוסף למוסר שנשענות על הזהות המקצועית אבל מעבר לזה ועם זה מוסר קיים מצורך המפגש בין בני אדם.

**אתה מדבר על מוסר אוניברסלי – האם אתה מתייחס גם למוסר מקומי, והאם ניתן ליישב בין כל המוסרים היחסיים?

*משתדלים להפטר מהרעיון של יחסיות מוסרית. להבדיל בין יחסיות ערכית ליחסיות מוסרית – הראשונה נתונה, השנייה לא. המוסר צריך להיות הפתרון לשאלה איך יחיו יחד אנשים שונים. מטרת המוסר האוניברסלי הוא אפשור יחסיות ערכית.

 

משפט

עולם המשפט מתעסק בזנב השלילי של ההתנהגויות. יש כאלו שהם כל כך גרועות שאנחנו רוצים מטעמי צדק להעניש בני אדם שפעלו כל כך גרוע. קשת שלמה של התנהגויות אפשריות שהמשפט מתעסק בהכי גרועות. אתיקה בניגוד לכך זה הראש החיובי, אני רוצה שכולם יהיו בגובה הרף ולמעלה ואני גרום לכך שזה יקרה לא על ידי הענשה אלא על ידי חינוך ושכנוע והסברה והזדהות עם המקצוע והתפקיד שלהם ואז הם מקבלים על עצמם את הקודים של הארגון.

**מה דעתך על שימוש בחוק בכדי לקבוע התנהגות נורמטיבית ראויה (=אתית), כמו שכר בכירים?

*אנחנו במצב של עודף משפט, במדינת ישראל. ביהמ"ש העליון הישראלי מתחיל בבחירות ב-1949, אז בחרו אסיפה מכוננת. תפקיד אסיפה מכוננת היא לכתוב חוקה – להכתיב ערכי בסיס ומוסדות. האסיפה המכוננת, במעשה נפשע, החליטו שלא לכתוב חוקה אלא להפוך לכנסת. כתוצאה מזה, בתחומי זכויות האזרח אנחנו קצה הזנב בחקיקה הדמוקרטית בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות. לכל מדינות העולם חוץ מבריטניה יש חוקה, ולבריטניה יש את מגילת זכויות האדם האירופאית. אנחנו היחידים בלי חוקה מלאה, ורק חוקי יסוד – ומכאן אין בסיס חוקי לכך שיש לאזרחים זכויות. בפרקטיקה המצב לא רע, מכיוון שביהמ"ש שומר על זכויות האזרח בעצמו. בעקבות כך נוצר מצב של אקטיביזם של ביהמ"ש, מכיוון שאין אף אקטיביסט אחר שיקבע מה הן זכויות האזרח. כך הגענו למצב שבו ביהמ"ש מחליט בתחומי נורמות ולא הכנסת. לדוגמה – גלנט, שלא עלה למשפט על עבירות פליליות (ומכאן כנראה שאין אצלו בעיה פלילית), שנדחה ע"ב נורמטיבי ע"י היועץ המשפטי ומבקר המדינה – אישיות משפטיות ולא מחוקקות. מכאן שכאשר גופים משפטיים מונעים קידום\משעים על בסיס אתי ולא משפטי, זה מכרסם באמון הציבור בו, גם בלי שעלה למשפט.

שכר הבכירים הוא דוגמה מצוינת לדבר שצריך להתנהל באופן אתי. במיוחד מול עובדי החברה – שלא יהיה בכיר שמרוויח בשבוע את מה שאחד מעובדיו מרוויח כל חייו.

 

1306 צפיות
0 כניסות
מאמרים נוספים מאת naftalih