לידה מוקדמת היא כזו אשר מתרחשת לפני השבוע ה-37 להריון. בארץ מתרחשות לידות מוקדמות בכל שנה, והן מהוות בין 6 ל-8 אחוזים מכלל הלידות, רובן לידות מקדמות ספונטניות ולא יזומות על ידי הצוות הרפואי, שכן הן מגלמות בתוכן סיכונים רבים לעובר. לידה מוקדמת הינה הגורם המוביל לתחלואה ולתמותה של העובר, מלבד מומים מולדים, והסיכונים גדלים ככל שהלידה מתרחשת בשלב מוקדם יותר בהריון, ובייחוד בין השבועות ה-24 וה-32, שכן מערכות הגוף של היילוד עדיין אינן בשלות מספיק בכדי לתפקד כראוי מחוץ לרחם. לכן, רופאים יחליטו על לידה מוקדמת יזומה רק במקרים כגון רעלת הריון קשה ממנה סובלת האישה או מצוקה עוברית.
כתבי תביעה על רקע רשלנות בלידה מוגשים לא פעם בטענה כי רופא התרשל במניעת לידה מוקדמת למרות הטיפולים הקיימים כיום וכתוצאה מכך נולד פג הסובל מנזקים. תביעות פיצויים מסוג זה אשר מתקבלות על ידי בתי המשפט יכולות לזכות את התובעים בסכומי פיצויים גבוהים מאד, שכן מטרת פיצויים אלו להטיב את איכות החיים של הסובל מנזקי הפגות ובני משפחתו.
הכנת כתב תביעה של רשלנות בלידה הינה משימה לא פשוטה. יש צורך באיסוף מסמכים רפואיים רלוונטיים, ועל כתב התביעה להסתמך על חוות דעת משפטית רפואית אשר תומכת בטענות התביעה. היות ומדובר לרוב בהליך משפטי מורכב וארוך, מומלץ להסתייע בשירותים של עורך דין רשלנות רפואית בכדי להבטיח את סיכויי התביעה, ולא לנקוט בצעדים מול הגורם הרפואי לפני התייעצות עם עו"ד רשלנות רפואית.עורך דין ברשלנוץ רפואית בדרך כלל מומחה בנוסף ב: רשלנות בהריון, רשלנות נזקי גוף ובכללי רשלנות בניתוח.
בתי משפט פוסקים כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בלידה על רקע לידה מוקדמת, כאשר הם משתכנעים כי נזקי הילוד נגרמו עקב התנהלות לקויה של גורם רפואי. לדוגמא, ניתן למנות נסיבות אלו:
רופא הנשים התרשל בביצוע מעקב הריון, ובמיוחד במידה והיו גורמי סיכון ללידה מוקדמת כמו גיל צעיר של האם (פחות מ-18) או גיל מבוגר (מעל 40), מחלות מערכתיות מהן סובלת האם או לידות מוקדמות אותן חוותה האם בעבר.
האישה הגיעה אל רופא הנשים עם תסמינים של לידה מוקדמת, ולמרות זאת, הוא לא ביצע בדיקה ידנית, ניטור עוברי רחמי ואולטרסאונד (אם ברשותו מכשיר זמין), ו/או לא הפנה אותה לחדר מיון יולדות. תסמינים ללידה מוקדמת יכולים להיות צירים סדירים כל מספר דקות, כאבי גב תחתון המדמים כאבי מחזור, ירידת מים ודימום וגינלי.
הצוות הרפואי במיון יולדות לא נתן לאישה טיפול מונע כיוון שהתרשל בזיהוי הסימנים ללידה מוקדמת
הצוות הרפואי במיון יולדות לא ביצע את הבדיקות הנדרשות, ביצע אותן באופן לקוי או לא התרשל בפענוח תוצאותיהן. בין הבדיקות הנהוגות במקרה של אישה בעלת תסמינים ללידה מוקדמת ניתן למנות מוניטור עוברי, בדיקה וגינלית להערכת פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם, בדיקות דם (ספירה מלאה) וכן בדיקות שתן של האישה ההרה, בדיקת אולטרסאונד לבדיקת את מצג העובר, הגודל שלו ומיקום השליה, ובדיקת משטח צוואר רחם.
למרות שזוהו סימנים של לידה מוקדמת, הצוות הרפואי לא נתן לאישה טיפול מתבקש לעצירת הלידה ו/או טיפול למניעת זיהום ב-GBS ו/או טיפול בסטרואידים.
לאישה ההרה ניתן מינון סטרואידים גבוה מן המומלץ. מינון מעבר למומלץ עלול לגרום נזק לעובר, כגון אבנורמליות בגדילתו
הלידה המקודמת היתה תוצאה של פרוצדורה שבוצעה על ידי הצוות הרפואי, דוגמת דיקור מי שפיר בשלב מאוחר של ההיריון.
הרופאים לא סיפקו להורים הסבר ראוי על הסיכונים שבלידה מוקדמת, למרות גורמי סיכון שהיו קיימים, ובכך מנעו מהם את האפשרות לשקול הפסקת ההיריון בשלביו המוקדמים.
