יש רגעים מביכים בחיים שהיית מעוניין להיות בועת סבון שמטיילת באוויר ואחר כך מתפוגגת כלא היתה.
כזה רגע היה לי לא מזמן כשהזדמנתי לשבת בין שני בני זוג שרצו למכור את הדירה שלהם. הרקע למכירה היה חלוקת רכוש עקב גירושין. לכאורה, מראה שכיח יחסית, לצערי, במקומותינו. לא הייתי טורח להעלות זאת, לולא שניהם היו בגילאי 55 פלוס, הורים לשלושה ילדים גדולים ונכדים. לפי חישוב מהיר שעשיתי הגעתי למסקנה שיש אחריהם קילומטרז' של שלושים וחמש שנות נישואין.
השיחה היתה אמורה להיות סביב פרטי המכירה, אך תוך זמן קצר היא עברה לפסים יותר אישיים שבהם החלו להתעופף באוויר מילים קשות, עמוסות השמצות, דימויים ותיאורים שהתאימו יותר ל"משחקי הכס". עד מהרה מצאתי את עצמי הולך ומצטמק בכיסאי בחוסר אונים מול שני תרנגולי הקרב הללו. ברגע קט של התעשתות, דמיינתי אותם בתחילת הדרך: זוג ברבורים עם עיניים מצועפות ומילים כמו "מאמי" "נשמה" "כפרה" וכיוצא בהללו.
ואז בצבצה לי השאלה: רק רגע, אנה פנתה האהבה והתפוגגה כבועת סבון? הלא אמרו שהיא עזה כמוות. למה בגיל הזה, דווקא? על פי הנתונים, לפחות שלוש פעמים הייתה ביניהם תשוקה כי ילדים מוגדרים כ"פרי אהבה".
ואחרי שחשבתי על זה שוב הגעתי לאיזו שהיא הארה.
רוב הזוגות הצעירים שזה עתה נישאים יוצאים למסלול חיים מפרך, אינטנסיבי שהולך ונהיה אינטנסיבי יותר ויותר עם כניסת ילדים לחיים. רוב תשומת הלב בשנים אלה מוקדשת לעבודה, לפרנסה, לתשלומי משכנתא, ועד הבית, ועד השכונה ועוד אין סוף מחוייבות שונות.
בשלב מאוחר יותר, כשהגוזלים פורשים כנף ונפרדים למסלול שלהם, מוצאים בני הזוג את עצמם במצב חדש: שניהם התבגרו, עולמם הפנימי השתנה, ראיית העולם שלהם אחרת, צרכיהם שונים ושאיפותיהם אחרות. אלא שהם שכחו לספר על כך זה לזו כי לא היה כל כך קשר ביניהם.
פתאום הם מבינים שיהיה עליהם להתאים את עצמם למציאות החדשה והאנרגיות לעשות זאת אינן כמו פעם שלא לדבר על הסירוב לויתורים. התוצאה היא מתח, חילוקי דיעות, כעסים ומשם כל העבר נראה שחור, ההווה שחור כהה, והעתיד שחור עם הדפס של גולגולת.
מישהו שמבין אמר לי פעם שזוגיות דומה לעבודת גינון. כל הזמן צריך לטפח, לרענן, להשקות, להשקיע, אחרת הכל נובל.
אמנון סער,
יעוץ אישי מקצועי
077/9160177
www.neomisaar.com
