שמי איתן ואני בן 35, רווק נצחי. חבריי מכירים אותי יותר בתור טיטי והם יעידו לכם שהם עשו הכול, ניסו בכל דרך אבל אני לא רציתי להיקשר בקשר
רציני כי החלטתי שאורח החיים שלי לא יכלול התמסדות בכל חלק מהחיים שלי אם זה בעבודה, בחיי הזוגיות ואפילו עם חברות הטלוויזיה והסלולר.
אז איך אני חי אתם שואלים? מאיפה הכסף שמכלכל אותי?
כל התשובות בדקות הקרובות.
אז לא ידעתי אם כדאי לי להיחשף אבל בעצם מה איכפת לי? איתן זה שם בדוי וכך גם הכינוי שהצגתי קודם לכן.
אז נתחיל בכך שלמזלי, או שלא, יש כאלה שיגידו, אני לא צריך לעבוד יום אחד בחיי על מנת להתקיים, איך זה?
בואו נגיד ככה שאני בא ממשפחה מאווווד אמידה שאת עסקיה היא עושה לרוב במדינות אירופה והיום היא ואני חלק
ממנה, אימפריה מוכרת מאוד לא רק בארץ אלא באירופה ולכן משפחתי נתנה לי את ברכתם לעשות מה שאני רוצה
מבלי לדאוג יותר מדי מבחינה כלכלית.
אז יש לי דירה בתל אביב, בואו נגיד ככה שיכולתי לגור בדירה יותר מפוארת אך העדפתי להוריד פרופיל כי כסף
מושך אלייך טיפוסים מפוקפקים ולכן עדיף שכמה שפחות אנשים יידעו על ההון שלי ושל משפחתי, למעשה גם חבריי
לא יודעים את כל הסיפור והם פשוט חושבים שאני מפונק שהוריו נותנים לו כסף.
אני מתעורר בכל בוקר בשעה 11:00, הולך למכון הכושר, יושב בבית הקפה המועדף עליי, חוזר הביתה למנוחת צהריים ומתעורר
להתארגנויות לקראת יציאה עם החבר'ה למועדונים. למעשה זהו סדר היום שלי כל יום בשנתיים האחרונות. משעמם?
פלצני? לא ממש איכפת לי מה אומרים. לי זה טוב בשלב זה של חיי.
חשוב לציין שאני נראה לא רע. בין הדברים המעטים שעשיתי היה גם שלב קצר של דוגמנות שמהר מאוד ירדתי מזה.
אני 183 ס"מ, 75 קילוגרמים, שיער שטני ,עיניים ירוקות. ממש הדמות שאתם מציירים כשמבקשים מכם לתאר אדם מפונק
שיש לו הכל בחיים.
כשאני והחבר'ה יוצאים למועדונים אין מצב שאני חוזר באותו הערב לבד הביתה. יכול להיות שאני אחזור עם אותה בחורה כמה פעמים, יכול להיות שכל פעם זאת תהיה מישהי אחרת אך אין ערב שאני מגיע לבד הביתה.
כל הבחורות שאני יוצא איתן יודעות שאני לא טיפוס של בחורה אחת ושאני לא מחפש קשר לטווח ארוך וכשהציפיות שלנו תואמות
אפשר להציע את המיטה.
דבר אחד כן חשוב לי וזאת האנונימיות שלי והדיסקרטיות של מעשיי ולכן זה יוצר מצב שכשאני מעוניין להגיע עם בחורה בסוף הערב
אל ביתי אני לא אקח אותה ברוב המקרים לבית שלי אלא אשכור חדר בבית מלון או חדר לפי שעה ממגוון החדרים הקיימים במדינה.
כמו שאתם מבינים, בזבוז דלק זה קטע חזק אצלי ולכן לא ממש מפריע לי לנסוע חצי מדינה ללא מהות באמצע הלילה, הרי כסף לדלק יש אז למה לא להנות?
את החדרים לפי שעה הכרתי לפני כשנתיים ביום בו הבנתי שאני רוצה לחיות את חיי בצורה פתוחה. הגענו לבית מלון ורגע לפני
שפקידת הקבלה שמה לב אלינו קלטתי שזאת בת דודתי שאני מכבד יותר מכל. לא רציתי שהיא תקלוט שאני מגיע לבתי מלון עם
בחורות ולכן התגנבנו החוצה וחיפשנו אלטרנטיבות.
אותה בחורה ידעה לספר לי שיש דבר כזה שנקרא חדר לפי שעה והיא יודעת זאת כי היא עובדת באחד האתרים הגדולים
שמפרסמים את אותם החדרים.
היא הציעה שדרך האתר נחפש חדר באזור שלנו ונלך אליו. עשינו זאת והגענו לחדר לפי שעה בתל אביב, החדר היה מדהים ביופיו,
כמעט כמו הדירה שלי, מאובזר ברמה יוקרתית במיוחד והחלטנו ללכת על זה.
בילינו בו כשלוש שעות ובסופו שילמנו 180 ש"ח בלבד. מאותו היום הבנתי שחדרים לפי שעה הם פיתרון מעולה לכמות הבחורות שאני מכיר והם תחליף ראוי לחדר בבית מלון ואפילו במחיר זול בהרבה ממנו.
וכך יצא שכל בחורה שהייתי מכיר וזרמה איתי בסוף הערב התלוותה אליי לחדר לפי שעה בכל פינה באזור המרכז והצפון.
מצאתי את עצמי מבלה לפחות 4 פעמים בשבוע בחדרים לפי שעה במרכז ובחדרים לפי שעה בצפון.
זה היה מטורף! כל כך הרבה כסף הוצאתי על זה וזה ממש לא היה אכפת לי!
היו חדרים טובים יותר והיו כאלה שפחות אבל נהניתי! הכי התרשמתי מחדרים לפי שעה בצפון בהם ביליתי לא
מעט,ואגב לא רק לבילוי עם בנות זוג אלא גם בילוי עם החבר'ה, מסיבות קריוקי מאולתרות או משחקי קלפים מחתרתיים.
בצפון התוודתי לחדרים לפי שעה בחיפה שהיו מבחינתי גולת הכותרת! חדרים שהיו זמינים בכל רגע ובכל שכונה של העיר.
חדרים ברמה גבוהה שסיפקו את הסחורה והצדיקו כל שקל ששילמתי עליהם.
אך בחודשים האחרונים קרה משהו, התחלתי להרגיש שלמרות שאני נהנה משהו חסר! אין מהות אמיתית במה שאני עושה
התחלתי להוריד בתדירות ההגעה לחדרים לפי שעה, אפילו היו ימים שהעדפתי לחזור בערב אל ביתי ללא בחורה אלא
להגיע ולעשות חשבון נפש עם עצמי.
ביום הכיפורים האחרון החלטתי שאני חוזר לשמור אחרי 10 שנים שחטאתי ואפילו הלכתי לבית הכנסת.
למעשה זאת הייתה ההחלטה הכי טובה בחיי. שם הכרתי בחורה מדהימה שהגיעה גם היא לשמוע את תפילת הנעילה
ומאז בחודש וחצי האחרונים אני נמצא במערכת זוגיות שעושה לי רק טוב.
חודש וחצי לא יצאתי למועדונים. חודש וחצי הייתי רק עם אותה הבחורה מבית הכנסת, בחורה צנועה שלא יודעת עדיין
דבר על הייחוס המשפחתי שלי וגם לא ממש שואלת.
אם הקשר הזוגי יצליח לנו אז לא רק אני ארוויח אלא גם היא תרוויח ביטחון כלכלי ואני רק מקווה שהיא תהפוך אותי לאדם
טוב יותר ממה שהייתי.
