לוגו אתר מאמר.נט
שלום אורח
התחבר לאתר או הרשם לאתר מאמר.נט
3192 מאמרים 876 כותבים 447 קטגוריות הוספת מאמר

אבהות לאחר גירושין

פורסם בתאריך 28/01/2020      /      נכתב ע"י asafdreyfuss@gmail.com

אבהות לאחר תהליך הגירושין

אסף דרייפוס

אחת התופעות החברתיות הבולטות בשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית בעולם המערבי, היא העלייה במקרי גירושין. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (26.9.19 ) בשנת 2017 אחוז הגירושין בישראל עמד על 29.46% בכלל האוכלוסייה, כאשר אחוז הגירושין באוכלוסייה היהודית בלבד עומד על 32.4% . בשנת 1970 היה שיעור המשפחות החד-הוריות בישראל 4.6% מכלל המשפחות בישראל, בשנת 2002 9.9%, ובשנת 2005 הוו המשפחות החד-הוריות 11% מכלל המשפחות ואלו בשנת 2012 מהוות המשפחות החד הוריות 12.3%. בישראל, נכון לנתונים של 2018  ישנן 182.9 אלף משפחות חד-הוריות, עם ילדים עד גיל 24 .ומתוכן 58% הן משפחות גרושות .

הגירושין נתפסים כאחד מאירועי החיים הקשים ביותר .זהו אחד מאירועי המשבר הקשים ביותר והבלתי מתוכנן במעגל והתפתחות החיים.יותר ויותר מחקרים בשנים האחרונות מתייחסים לגירושין כארוע טראומטי ,טדסצי וקלהון (Tedeschi., & Calhoun, 1995) שטבעו את המונח "צמיחה פוסט טראומטית ", מגדירים טראומה באופן רחב יותר. הם מדברים על 'משברים' ואירועי דחק' וטווח רחב של נסיבות המאתגרות את משאבי ההתמודדות של הפרט ,ומפרות את האיזון בחייו,בתוך אותם גורמי דחק ומשבר טדסצי וקלהון (Tedeschi & Calhoun, 1995) מציינים גם התמודדות עם משבר הגירושין.

תהליך הגירושין מאופיין בחוסר ודאות ללא לוח זמנים קבוע מראש ולעיתים ,ללא לגיטמציה חברתית לתהליך ותמיכה בו .נהוג להבחין בשלושה שלבים עיקריים בתהליך הגירושין  (Radfort, et al 1997; Dearman, 2000)  .תהליך הגירושין אינו זהה ופרק הזמן בו כל אדם שוהה בכל שלב הינו אינדיבידואלי ומשתנה מאדם לאדם  (Crane, Soderquist, Gardner, 1995; Radfort, et al., 1997).

השלב הראשון נקרא שלב קדם גירושין. שלב זה מתחיל בגירושין אמוציונאליים. הכוונה בגירושין אמוציונאליים לכך שבני הזוג מתחילים לפתח בדידות ומתפתח מרחק רגשי ו/או פיזי בין בני הזוג. יתכן שאחד מבני הזוג, או שניהם, משנה את כיוון חייו, ויש אי התאמה בין מידת המחויבות לנישואין בין בני הזוג עשויים להיווצר בעיות תקשורת והתעלמות ( Radfort, et al., 1997). במהלך תקופה זו הרגשות הם חזקים ומשתנים, אין רגש אחד ששולט, אלא כל הרגשות הם עזים, עמוקים ואמביוולנטיים, כמו, השפלה, מבוכה, מתח, דאגה, חרדה, פחד, בהלה, כעס וזעם שלב זה מאופיין ברמת לחץ גבוהה תחושות של בלבול ואכזבה הנובעים מאובדן התפקידים הרגשיים והחברתיים בתפקוד ההורי (אלדר-אבידן,וברנע,2002) . שלב זה מסתיים בנקודה בה הגירושין נראים בלתי נמנעים ומתקבלת החלטה להתגרש. במקרים רבים ההחלטה הינה חד צדדית כאשר מי שרצה בגירושין מאמין שעשה את הדבר הנכון עבורו ומי שלא רצה בגירושין מבין שהגירושין הם בלתי נמנעים (Radfort, et al., 1997).

השלב השני הוא הגירושין עצמם. אקט הפרידה הינו, שלב סוער ומכאיב מבחינה אמוציונאלית, כל בן זוג מפריד את עצמו מבן הזוג השני ומהחיים המשותפים. הפרידה הפיזית והחוקית והקשיים הרגשיים שולטים בתקופה זו, המאופיינת בהיזכרות במעשים המכאיבים והמניפולטיביים שנעשו ע"י בן הזוג השני. קשרים עם בני משפחה וחברים מתחזקים בתקופה זו. העזיבה הפיזית והגשת הבקשה לגרושין הופכים את הגירושין מאישיים לציבוריים ולבעלי השלכה על המעמד החברתי והחוקי של בני הזוג (Radfort, et al., 1997).

השלב השלישי הינו השלב שלאחר הגירושין. בתחילה זהו שלב של אבל ודיכאון, אך בהמשכו ישנה התארגנות מחדש, התמודדות, השלמה, קבלה, ותחילת הצמיחה לתוך חיים חדשים. תקופה זו מאופיינת בפיתוח קשרים חדשים, שיפור קשרים ישנים, השתלבות בחיים החברתיים, התאקלמות לזהות החדשה כ"גרוש/ה" ,הגדרת העצמי מחדש, ולמידה להעריך זהות זו  (Dreman, ;2000 Radfort et al., 1997,).

לאורך השלבים גברים פחות מודעים לתלות שלהם בקשר לסיפוק צרכיהם השונים. כתוצאה מחינוך ונורמות חברתיות, הגברים חווים תחושת עצמאות וכוח בקשר הזוגי, ואינם מודעים להזדקקות הנפשית לנשותיהם. לאחר שמצאו את עצמם מחוץ לקשר הזוגי, הם חשים קושי לאורך זמן דבר הגורם להם לחוש אובדן שליטה רב  יותר. פגיעה זו עשויה ליצור משבר אצל חלקם (פנייה למוסדות פסיכיאטרים וסבל מדיכאון עמוק יותר (קורן, 2002).

מצב התייחסות המשפטית כלפי האב

במדינות מערביות שונות הגישה המעדיפה את האם כמשמורנית לילדים, איבדה בהדרגה את מעמדה כעקרון מנחה מחייב להחלטה השיפוטית.הנטייה הגוברת היא להכיר בזכויות ובמעמד השווה של ההורים כמשמורנים ושינוי הגישה המעדיפה את האם מיושמת לשיקול לא פורמאלי מכריע בנסיבות ששני ההורים נמצאו כשרים ובעלי תיפקוד הורי תקין למלא את התפקיד.התגמשותה של מערכת המשפט והשינוי במגמה שהלכה וגברה לאפשר מימוש הזכות למשמורת של אבות או מימוש של משמורת משותפת ,גרמה לכך שיותר אבות בארה"ב ובמדינות אירופה החלו להיאבק על זכותם למשמורת (רודניקי גולדברג ורז,2003 ;Plumb & Lindely,1990).

בישראל ,שיטת המשפט עדיין לא משתנה והעדפת משמורת האם מעוגנת נכון להיום בספר החוקים.על פי עקרון שנקבע בחוק מחויבים בתי המשפט להכריע בסכסוכי משמורת ,תוך מתן לעדיפות לאם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל שש. קביעה זו מגבירה את הסיכוי שגם ילדים בוגרים יותר יישארו במשמרת האם למרות האפשרות המעוגנת בחוק לבחור על פי רצון עם מי הם רוצים לגור ,כיוון שהעדפה היא לא להפריד בין אחים .במצב משפטי מוענקת עליונות מכוח החוק לגישה הפסיכולוגית הנותנת חשיבות עליונה לצורך של הילד בגיל הרך לגדול בהשגחת אימו .ולכן המציאות הראתה כי בארץ באופן עקבי פוסקים השופטים משמורת לאם (פרישטיק ,2006),וכאשר האב תובע להיות ההורה המשמורן קיים תהליך משפטי מתמשך ועל האב מוטלת החובה להוכיח כי האם חסרת מסוגלות הורית בעוד שהמסלול לגיטימי ותומך יותר עבור האם התובעת משמורת (גופנא –פינטו ,1996) , אם זאת בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי באופן בו מיישמים בתי המשפט את חזקת הגיל הרך, ופעמים רבות יותר נפסקת משמורת משותפת גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6.

השינוי המשמעותי בתפיסה של המדינה ומערכת המשפט התרחש במהלך השנים האחרונות בעקבות סיכום ופרסום המלצותיה של  דו"ח ועדת שניט  והחלטת שר המשפטים  לאמץ את מסקנותיה ולקדמו כחוק מטעם הממשלה בפברואר 2012 ,כאשר ההמלצה המשמעותית ביותר היא לבטל את "חזקת הגיל הרך", אשר קבעה עד כה כי ילדים עד גיל 6 יימסרו אוטומטית לחזקת האם.הוועדה לאחר שש שנות דיונים למידה ושמיעת מומחים וסקירה על המתרחש בעולם פרסמה כאמור דו"ח מקיף המשרטט את הרפורמה הנדרשת ,ומעגן את זכויות הילד ביחסים שבינו לבין הוריו.הועדה ממליצה על גישה חדשה המעמידה את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה ,ביטול חזקת הגיל הרך,אי קביעת כל חזקה חלופית על הילד ושותפות יחד ולחוד באחריות ההורים למימוש זכויות הילד.אשר נשענת על מחקרים פסיכולוגים עדכניים ועל אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.בנוסף הועדה קבעה גם כי לבית המשפט אין כל סמכות לקבוע הגדרות הוריות כאלו או אחרות להורים אלא רק את האופן בו הם יממשו את האחריות ההורית על ידי כל אחד מההורים ובתוכה זמני השהות של הילד עם כל הורה. ( דו"ח ועדת שניט פברואר 2012 ).

 

 אוכלוסיית אבות לא משמורנים

האב שאינו משמורן ,מאבד לא רק לא את אשתו ותפקידו כבעל אלא גם במידה רבה את ילדיו.האב הלא משמורן נדרש להגדיר מחדש את תפקידיו ואת האינטראקציה והיחסים בין חברי המשפחה כאשר הלא ידוע וחוסר בתסריט חברתי ותרבותי שיגדיר מחדש את אבהותם Lambert,1999) Sapiro&). ברוב המקרים קובע הסכם הגירושין שהאב יתראה עם הילדים בימים מסוימים המפורטים בהסכם. לא תמיד מתאימים הסדרי הראייה לאב או לילד, לעיתים מערימה האם קשיים ולעיתים נתקלת הפעילות המתוכננת על ידי האב בהתנגדות של הילד.

מספר מחקרים מדגישים שלושה מאפיינים בולטים של אבות לא משמורנים:

 א.במקרים רבים הם לא היו אלה שיזמו את הגירושין. ולרשטיין ובלקסלי (,1989 Wallerstein &Blakeslee) מצאו שגברים יוזמים גירושין פחות מנשים (35 אחוז לעומת 65 אחוז). מאחר והנשים יוזמות את הגירושין יותר מהגברים, מתנסים הגברים בתחושת אובדן שליטה גדולה יותר מכיוון שאינם יכולים למנוע את העזיבה .

ב. הם מתוארים כמי שאוהבים את ילדיהם ורוצים לשמור על קשר עימם ולבלות זמן משמעותי בחברתם. 

ג. הם בסיכון גבוה משל נשים ללקות במחלות ולהתאבד. גברים גרושים מתאבדים פי 5 מגברים שאינם נשואים והרבה יותר מנשים גרושות . (Ahrons, 1994).כאמור גברים גרושים מתנסים בחוסר אונים לאחר הגירושין יותר מאשר נשים גרושות, ובשל כך הם מתקשים יותר להסתגל לגירושין בהשוואה לנשים גרושות ( Mchenry 1988 & Price).נראה כי קיימת הסכמה בין החוקרים בדבר גורם הלחץ המרכזי והייחודי, של אבות לא משמורנים, המסביר את רמת המצוקה הנפשית הגבוהה שלהם לאחר הגירושין: אובדן המשמורת על ילדיהם, הפוגעת פגיעה אנושה ביחסיהם עם ילדיהם ומותירה אותם "חסרי שורשים" בשל האינטראקציה הנדירה עם הילדים, ובהעדר כמעט מוחלט של תמיכה מוסדית, עלולים יחסי האב עם ילדיו, להתרוקן מתוכנם. הסיבות לכך קשורות לביקורים לא סדירים של הילדים אצל האב והעדר מגע יומיומי עם הילדים (Hall,1996 Kelly&).

 

בנוסף התדמית של האב הביולוגי שתפקידו העיקרי הוא לפרנס את משפחתו ואשר מתגורר עם המשפחה, נשארה עדיין כאידיאל תרבות. וזאת למרות השינויים הרדיקליים במבנה המשפחה המסורתית, ולמרות הגידול המשמעותי שחל במספר המשפחות החד-הוריות (Pinsof 2002). כתוצאה מכך נוצר סטריאוטיפ של האב הלא משמורן כאב שאינו אחראי, או כאדיש לצרכי הילדים והמשפחה. סטריאוטיפ זה משרת, כנראה, פונקציה חברתית שבאה לנסות למנוע את הכרסום שחל במבנה המשפחה המסורתית (Bogges & Roulet, 1998).

 

ממצאים אלו מנוגדים לתפיסה הסטריאוטיפית של האב הלא משמורן "הבלתי אחראי" בכך שהם מראים שהאבות הלא משמורנים נותנים חשיבות רבה לחינוך מוסרי ולתמיכה רגשית בקשר שלהם עם ילדיהם, בד בבד, מרביתם משלמים את דמי המזונות (82%). כלומר האבות מדגישים את הפן האקספרסיבי כמו גם את הפן האינסטרומנטלי בתפקידיהם ההוריים, ואינם מתעלמים מתפקידם לפרנס את משפחתם למרות שהם מתגוררים במשק בית נפרד. בכך מדגישים הממצאים את השינויים שחלו בחלוקת התפקידים במשפחה מצד אחד, ואת ההמשכיות שקיימת בתפקידי האב לאחר הגירושין, מצד שני עם זאת, אנו מוצאים במחקרו של פרישטיק (2005) שפקידי בסעד בישראל נוטים להמליץ על העברת המשמורת על ילדים לידי האם יותר מאשר לידי האב ביחס של 1:9 בערך. עובדה שמוכיחה שפקידי הסעד טרם אימצו את המגמות החדשות שבאות לידי ביטוי בספרות המחקרית.(Whiteside & Becker, 2000 ).

 

 

96 צפיות
0 כניסות
מאמרים נוספים מאת asafdreyfuss@gmail.com