הסתת ילדים ומניעת הסדרי ראייה

מדוע לא כדאי להסית את הילדים ולמנוע מההורה הסדרי ראיה.

מלבד הנזק הנפשי שיכול להיגרם לילדים - יכול להיגרם נזק כספי להורה שנוהג כך.

ההורה הנוהג כך צריך לצפות כי ההורה שנמנע ממנו לראות את הילדים והוא משלם מזונות (בדרך כלל אביהם של הקטינים) יגיש תביעה להפחתת מזונות וזאת בנוסף לבקשות לצווים אחרים ותביעות נזיקין כנגד ההורה המונע את המפגשים.

לדוגמא: בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמש (י-ם) 15303/04 ד. ל נ’ ל. נ) הפחית תשלומי מזונות החייב אב לילדיו, כשילדיו מסרבים להפגש עימו ומתבטאים בבוטות כלפיו, בעקבות הסתה של האם.

האב אשר משלם דמי מזונות בסך 3,000 ש"ח הגיש תביעת אב לביטול/הפחתת תשלומי מזונות לאור, שמאז שנפתחו הליכי הגירושין, העלימה ממנו אמם של הקטינים את הילדים וגרמה לכך שלא יפגשו עמו תוך שהיא מתסיסה את ילדיו כנגדו.

ביהמ”ש לענייני משפחה קיבל את התביעה להפחתת גובה המזונות וקבע כך:
משך שנים מניעה אמם של הקטינים את הקטינים לסרב להיפגש עם אביהם. האם והקטינים מסרבים לפנות לטיפול מקצועי בעניין. הקטינים מסרבים להיפגש עם אביהם למרות כל נסיונותיו והם מתנסחים בבוטות כלפי אביהם. הנסיבות הובילו את ביהמ”ש למסקנה כי הקטינים הינם סרבני קשר כל זאת לנוכח גילם והתנהגותם וסירובם אף להגיע לפגישה לשם בחינת טיפול מקצועי על מנת לקרבם לאביהם וסירובם לבוא לבית המשפט לשיחה – בנסיבות דנן הכיר ביהמ”ש כי המדובר בילדים סרבנים.

בנסיבות הללו, קבע ביהמ”ש כי אין מנוס אלא לשקול ביטול או הפחתת דמי המזונות נוכח ההתנהגות המתנכרת של הקטינים כלפי אביהם הנתמכת ע”י אמם אשר על שולחנה הם סמוכים ובה הם תלויים. עם זאת נפסק כי אין לפגוע פגיעה קשה בילדים ולהביאם לחרפת רעב. ביהמ”ש התחשב במצבה של האם (האם אינה עובדת, אך לא הציגה מסמכים בדבר אי יכולתה לעבוד, ואם קיימת בעיה רפואית ממשית שממנה סובלת – תוכל זו לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבה או גימלה. ביהמ”ש קבע כי דמי המזונות יופחתו בחצי לאור התביעה – ויעמדו על 1,500 ש”ח לחודש (במקום 3000 ₪).

להלן החלקים הרלוונטיים מפסק הדין:

“אם הקטינים טוענת שהאשם בכך שאין הקטינים מסכימים ליצור קשר עם התובע הוא בתובע שכן התייחס אליהם ואליה באופן לא הולם.

… במהלך ההליכים בתביעה דנן ניתנה הסכמה לפיה הקטינים יופנו לטיפול בנסיון ליצור קשר בינם לבין התובע, התובע הוא שיממן את הטיפול.

דא עקא שאם הקטינים לא מילאה אחר ההחלטה שניתנה להפניית הקטינים לטיפול, ולא שלחה את הילדים אל המומחה, אף הגישה בקשה לביטול ההחלטה לפיה הופנו התובע והילדים למומחה לטיפול בענין חידוש הקשר עם התובע.

לדברי האם הם מטופלים בלשכת הרווחה ואין צורך במומחה.

מתסקיר פקידת הסעד אשר הוגש לבית הדין הרבני במסגרת הליכי הסדרי הראיה עולה כי פקידת הסעד מנסה להביא ליצירת קשר בין התובע לקטינים, אולם לדבריה צירוף הקטינים לטיפול ושילובם בו הוא הכרחי להצלחת הקשר, אולם הדבר לא נעשה.

מתסקיר קודם של ועדת תסקירים מיולי 2007 עולה כי האם איננה משתפת פעולה בענין הקשר בין הילדים לאב, כי נפגעה מאוד מהחלטת התובע להתגרש ו”מתבצרת” עם ילדיה ומונעת קשר שלהם עם אביהם, והילדים מסרבים לקשר בכל תוקף. האם מתקשה להבין את גודל הנזק שגורמת בכך לילדים, ומתעלמת מהנזק הרגשי שנגרם להם על אף התראות פקידת הסעד.

עפ”י האמור בתסקיר, הילדים חוזרים על דברים קשים ביותר שאמרה אמם כנגד אביהם, חוזרים על הדברים ללא שהדברים הוכחו.

הנתבעת נהגה להסתגר עם הילדים בחדר על מנת שלא יהיה לה ולהם קשר עם התובע.

כן צויין כי האם מתנגדת לטיפול הנחוץ על מנת לקדם את הקשר עם האב, והילדים מסרבים לכך.

לא זו אף זו. נקבע מועד לשיחה של בית המשפט, הילדים הוזמנו לבית המשפט לשיחה אולם ביום בו היו אמורים לבוא הודיעה אם הילדים שלא יבואו כי מסרבים לכך.

עולה מכל האמור כי “הכח” מצוי בידי אם הקטינים לאפשר ולקדם את יצירת הקשר בין הקטינים לבין אביהם, וכן לעצם הפנייתם לטיפול.

אם הקטינים מונעת ע”י רגשותיה הפגועים מעצם החלטת התובע להתגרש, עושה הכל על מנת למנוע טיפול מקצועי בילדים ושינוי בעמדתם לקראת קשר עם אביהם.

הקטינים עצמם מסרבים בכל תוקף לקשר למרות כל נסיונותיו של התובע לכך.

הקטינים מתנסחים בבוטות כלפי אביהם – התובע.

הקטינים מציינים התנהגויות מצד האב, אותם ציינה גם האם במהלך ההליכים ביניהם התנהגויות אשר לא הוכחו, וההתרשמות היא כי הילדים חוזרים על האשמות האם, ללא בסיס. יצוין כאן כי האם חרף האשמותיה אלה לא חפצה בגירושין אולם משעמד התובע על רצונו בגט, החלה במסע נגדו.

הקטינה בת 15 משתמשת כלפי התובע במילים קשות ביותר, “חולה נפש” “בהמה” “שערפאת יגיש לנו עזרה ולא חולה הנפש הזה”. מבטאת כלפיו שינאה וזלזול, מדברת עליו בגוף שלישי.

מסרבת בכל תוקף לפגוש בו או לשמוע עליו ומציינת שמבחינתה גם אם יגיעו שוטרים היא עדיין תסרב לפגוש בו.

הבן בן 11 חוזר על דברי אחותו, אומר שאף אחד לא יחייב אותו להיפגש עם אביו, מסרב לפגוש באביו – התובע.

נסיבות אלה מובילות למסקנה כי אכן הקטינים מתנכרים לאביהם – התובע, הינם סרבני קשר. נוכח גילם והתנהגותם וסירובם אף להגיע לפגישה לבחון טיפול מקצועי על מנת לקרב ביניהם ובין אביהם וסירובם לבוא לבית המשפט לשיחה, כל אלה מורים כי יש לראות בהם ילדים סרבנים.

הקטינים מצויים במשמורת האם, וסמוכים לשולחנה.

בהיות הקטינים סמוכים על שולחנה היא בעלת הזכות לקבלת דמי המזונות עבורם.

כך באנאלוגיה לזכות אם לפנות להוצל”פ או לבית המשפט בתביעה למזונות חייל או בן בגיר בתביעה מטעמה ללא צורך בצירוף הבן כתובע.

…

בנסיבות לפיהן מזה שנים מניעה אם הקטינים את הקטינים לסרב להיפגש עם אביהם – התובע, והקטינים מסרבים להיפגש עם אביהם התובע, והאם והקטינים מסרבים לפנות לטיפול, אין מנוס כי אם לשקול ביטול או הפחתת דמי המזונות נוכח התנהגותם המתנכרת של הקטינים כלפי אביהם הנתמכת בהתנהגות אמם אשר על שולחנה הם סמוכים.

מ”א (ב”ש) 318/92 אזולאי נ’ אזולאי (21.2.93).

ע”א 1741/93 אזולאי נ’ אזולאי (13.7.94).

ע”א 199/77 חריר נ’ חריר פ”ד לב(1) 458.

ע”א 4322/90  אדלשטיין נ’ אדלשטיין פ”ד מו(1) 289.

עם זאת אין להביא את הילדים לחרפת רעב.

דמי המזונות נקבעו בפסק דין מיום 26.6.06 בסך של 3,000 ש”ח לחודש.

כאמור, הנתבעת איננה עובדת אולם לא הציגה מסמכים בדבר העדר כושר השתכרות מוחלט וכללי. אכן הציגה מסמכים רפואיים מסויימים המעידים על בעיה רפואית אולם תוצאות בדיקתה ואיבחונה לא הוצגו.

כאמור אם אכן לנתבעת בעיה רפואית ממשית תוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבה או גימלה,  ככל שתהיה זכאית לו.

בהתחשב בכל האמור אני קובעת כי דמי המזונות בהם יחוייב התובע לילדיו יעמדו על 1,500 ש”ח לחודש”.

ניתן היום ג’ בכסלו, תשס”ט (30 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לתובע ולב”כ הנתבעת.

נילי מימון, שופטת

סגנית נשיא

הכותב הנו עורך דין גירושין