אף אחד לא הכין אותי ערב. בין עצי היער לאורך שדרת עצים אינסופית, ארוכה וקודרת, אפוף מחשבות התהלך לו אדם, עייף וחלש, שדוף למדי, נאלץ להסתגל לשינוי קיצוני במעמדו החברתי ובאורח חייו. ברכיו כשלו, ליבו הלם ומחשבות עצובות במוחו עלו. "זה זמן רב לא קיבלתי טלפונים, אפילו לא שיחה אחת, יש לי עודף זמן ,דממת טלפונים". מדוע זה כך ?! למה אסבול מתקופת חפיפה לאחר פיטורין ?! זה רצח קדקוד מלמל לעצמו. זובור. עינוי אמתי. "ביום האחרון צעדתי לכיוון דלת היציאה, מנופף יד לשלום , כמו בהלוויה. נכנסתי לרכב והתפרקתי לרסיסים". הוא לא שכח את מודעת האבל שבה נכתב "השארת מורשת". אף אחד לא הכין אותו למצב של הצלחה ועזיבה כפויה של מקום העבודה בגיל 50 .לפתע, בחשכה הבחין בדמות בעלת עיניים בוהקות. ''למה זה, אם מותר לשאול, נפולות פניך ? שאלה אותו הדמות. חשת פעם מתאייד מרגע שבגיל מבוגר אינך נחוץ יותר ? ענה. ''גורשתי מגן עדן'', אמר. ''ספר לי על גן העדן הזה שלך'', אמרה הדמות. הוא סיפר על קנאה וטיפשות, צרות מוחית, מניפולציות גסות ורמזים עבים ולילות טרוטי שינה. אז מי אתה שאל האיש ? "אני לא אתה " אבל "אתה חושב שאני הוא אתה" . לא הבנתי, אתה מכוון למשהו שאני לא מודע לו ? אני היצר שאתה מתכחש לו ומכחיש מאחרים. טוב בסדר, אז מה אתה מבלבל לי את המוח עכשיו ?ממש לא מבלבל את המוח. בסך הכל מבקש שלא תתכחש ותכיר גם בקיומי. מה זה יתרום לי ? שתכיר את עצמך ותלמד להתמודד איתי. לימדו אותך להיות טוב והיית כנוע. ריצית אחרים כי היית פחדן. חשבת שאתה כמעט מושלם אבל מישהו אחר גם חי בתוכך כל הזמן. לא התייחסת אליי. אם היה חוסר בטחון אמרת שזו ביישנות,אם התחנפת לאנשים בשבילך זה היה עזרה, את היצרים והתאוות שלך פירשת כחוזקה. יש סיבה שאאמין לך אמרה הדמות? האיש נכנס לביתו שנמצא בקצה היער ובביתו חלף אל מול המראה. הדליק את האור והדמות התקרבה אליו. עמד במקום. הביט במראה, פני הדמות השתקפו. אלה היו הפנים שלו. הן היו מעוותות. אבל יש ודאי גם דמות טובה אמר האיש. נכון אמרה הדמות הטובה. אני גרה באותה שכונה בגופך. באיזו שכונה שאל ? באונה השמאלית במוחך. האמת שאינני מסתדרת כל כך עם החלק הרע שבאונה. "טעות גדולה" שמעתי. "טעות גדולה שאתה נמשך לתוך הייאוש. הגעת להישגים אדירים ועוצמתיים בחיים שאתה מתעלם מהם. אתה ידען, תותח, תומך עד כלות במשפחתך, באנשים ,והיכן שאפשר בכל הסובב אותך". אבל אולי הייתי אגואיסט ולא אלטרואיסט ? אם לא היית אגואיסט לא הייתה מקבל שכר על חסד. אם לא היו לך צדדים רעים לא היית לומד להתגבר כדי להיות טוב יותר. ועוד תתגבר. תן לעצמך קרדיט. תחשוב היטיב על מה שאמרתי. עכשיו אני הולך אמרה הדמות. בטוח שנתראה בקרוב. "רוצה לראות אותך לפני שאני הולך". הוא התקרב למראה שוב. פניו השתקפו, זרחו כל כך. הוא התעורר. קרני השמש ריצדו מבעד לחלון. במחשבותיו הופיע זיכרון מעורפל על שני אנשים שהתווכחו ביניהם כי הם הוא עצמו. בבהירות מחשבתו הבין כי הוא נמצא בין שני האנשים, וכי האופק חיובי. אדם כל אדם הינו עולמו לעצמו. אדם כל אדם הוא כל אחד לעצמו, יחיד ומיוחד. ואין כל אדם ככל אדם.