שבר בטבור נקרא בעגה המקצועית "בקע טבורי" והוא מתאפיין בדחיקת רקמות ואיברים בבטן כלפי העור החיצוני. הבקע נמצא סמוך לאיזור הטבור והוא יכול להיות מולד או נרכש:
א. שבר בטבור בקרב ילודים - בקרב ילודים הבקע נגרם בשל תפקיד חבל הטבור. זהו צינור חזק וגמיש שתפקידו להזרים את הדם משלית האם לעובר. החבל סופג את חומרי ההפרשה והוא נכנס לגוף העובר בין שני שרירי הבטן הישרים. השרירים מחוברים ביניהם על ידי רקמה, אולם טבעת הטבור עצמה היא חור קטן בקוטר של 2.5 ס"מ בלבד. דרך החור חודר חבל הטבור לגוף העובר ומזין אותו. לאחר הלידה טבעת הטבור נסגרת והקו הלבן הופך לרצועה אחידה. במידה והטבעת אינה נסגרת התינוק סובל מבקע טבורי מולד.
ב. בקע נרכש – זו תופעה שקיימת אצל מבוגרים כאשר טבעת הטבור נפתחת מחדש. הסיבות לכך עלולות להיות כובד איזורי, השמנה מאסיבית, הריון, חולשה בדופן הבטן, הזדקנות של רקמות הגוף וכן הלאה. התופעה שכיחה אצל נשים בהריון ואצל מטופלים הסובלים מעודף משקל קיצוני, או לחילופין בקרב גברים ונשים עם הצטברות נוזלים בחלל הבטן. הבקע גם עלול להופיע אצל אנשים הסובלים מעצירות כרונית ושיעול חריף.
כיצד מטפלים בשבר?
הטיפול המומלץ עבור שבר בטבור הוא ניתוח הלפרוסקופי. בניתוח כירורגי מן הסוג הזה מבצעים מספר חתכים באיזור הבטן, מכניסים את כלי הניתוח ומוסיפים חתך נוסף באיזור הטבור כדי להחדיר הלפרוסקופ עם מצלמה. המצלמה אחראית על מעקב אחר כל שלבי הניתוח ועל הצגת הממצאים על גבי צג המחשב. במקרים בהם הבקע אינו גדול, ניתן לתפור את הרקמות שפרצו החוצה ולהחזיר אותן לחלל הבטן. אפשרות אחרת היא להשתמש ברשת כירורגית ייחודית העשויה מחומר בלתי מתכלה כדי לסגור את הבקע מבלי לתפור אותו. זו אפשרות המתאימה למקרים בהם הבקע גדול.
לסיכום, בקע טבורי הוא תופעה נפוצה מכפי שנהוג לחשוב. השבר יכול להיגרם בקרב ילודים וגם להופיע אצל גברים ונשים מבוגרים. חשוב להישאר ערים לתסמינים ולהתייעץ עם אנשי מקצוע במקרה של הופעת כאבים.