אימפוטנציה יכולה לקרות במפתיע, או להיות "כרוניקה של כישלון ידוע מראש", אבל כמעט תמיד גברים יבהלו לגלות שגופם לא משתף פעולה עם תוכניותיהם המיניות. מהי אין-אונות? האם הגורמים הם נפשיים, או גופניים?
בסדרה "אמא'לה" ראינו התרקמות של קשר רומנטי בין שני מבוגרים, צביקה (אלי גורנשטיין) הנשוי לאשה חולת אלצהיימר, ואילנה בכר (תיקי דיין), האלמנה האוהבת. הקשר מתהדק, הם מגיעים למיטה, ואז מגלה צביקה למגינת ליבו שגופו אינו משתף פעולה. הוא מדבר בכאב ובושה על אשתו החולה, ובכך מסמן קשר שגברים רבים חוששים ממנו, הקשר בין הנפש לגוף, או בין הפסיכולוגיה לתיפקוד המיני.
זה יכול לקרות במפתיע, או להיות "כרוניקה של כישלון ידוע מראש", אבל כמעט תמיד גברים יבהלו לגלות שגופם מתמרד או לא משתף פעולה עם תוכניותיהם המיניות. מהי אין-אונות? מה הסיבות לכך? האם הגורמים הם נפשיים, או גופניים.
ברפואה קיימת חלוקה מוסכמת של אין-אונות לשני סוגים: אימפוטנציה ראשונית ומשנית. אימפוטנציה ראשונית היא חוסר תיפקוד מוחלט של איבר המין, חוסר יכולת להגיע לזיקפה, לרוב מסיבות רפואיות. כדי לאבחן או לטפל באימפוטנציה ראשונית, נחוץ בירור רפואי (אצל אורולוג ורופאים אחרים לפי הצורך), והטיפול גם הוא לרוב באמצעים פיזיולוגיים (תרופות, תותב, זריקות וכדומה). המאפיין של אימפוטנציה ראשונית הוא קודם כל שהיא מוחלטת, עם כל פרטנר/ית, וגם באוננות אין התעוררות של זיקפה, למרות תחושות של חשק ועוררות.
המקרה של "צביקה" מייצג קבוצה אחרת, אימפוטנציה משנית, שהיא לרוב תוצאה של גורמים פסיכולוגים, כלומר, רגשות מסובכים – לרוב בלתי מודעים - המפריעים לזרימת התיפקוד המיני אצל הגבר. צביקה מרגיש אשם, למרות שאשתו חולה ולא מתפקדת, כאשה או כבת זוג, ולא תדע לעולם על מעשיו עם אילנה. הוא חש מחוייב אליה, והקירבה המינית נתפסת אצלו כבגידה. הוא גבר מסור, נאמן, ומזה שנים רבות לא יצר קשר גופני עם אשה אחרת. מצבו הרגשי משפיע על התגובה ההורמונלית באופן שמונע התפתחות של זיקפה.
"חרדת ביצוע" בגלל כעס, בושה, ואפילו אהבה גדולה
לא רק רגשות אשמה מפריעים להתרוממות הזיקפה. גם חרדה, בעיקר מה שהפסיכולוגים מכנים "חרדת ביצוע", בגלל כעס, בושה, ואפילו אהבה גדולה. לעתים, ההתרגשות ממימוש האקט המיני, למשל, כשהוא מגיע לאחר הכנות וציפיה ממושכת, עלולה ליצור אצל הגבר תחושת ציפיה ודריכות, שיפריעו למימוש האקט.
רגשות אחרים, השכיחים יותר בזוגיות ממושכת, קשורים לשחיקה והתרחקות. הזוגיות מתנהלת לה בעצלתיים, יש הרבה עיסוק ביומיום, בהורות, בבית או בצמיחה כלכלית, וההתרגשות המינימלית הנדרשת ליצירת מתח מיני וזיקפה אינה מספקת.
כך או כך, אם זה בגלל רגשות שליליים או חיוביים, בגלל מתח וסערה או שעמום וריחוק, כאשר מופיעה תופעה של אין אונות רצוי לפעול בשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, לנסות ולא לתת לאירוע משמעות רבה מדי. לקחת בחשבון שאצל כל גבר, בכל גיל, יכולות לקרות תקלות מסוג זה, ולהשתדל לא לייצר מתח לקראת המפגשים המיניים הבאים. שכן ידוע כי אימפוטנציה יכולה לגרור אחריה כדור שלג של מתח, חרדת ביצוע, שתפריע לתפקוד בהמשך. מצד שני, חשוב לבדוק את מקורות הקושי, במיוחד כאשר הוא חוזר על עצמו לעתים קרובות.
הבדיקה הפשוטה ביותר היא באוננות
ראשית, חשוב לשלול גורמים פיזיולוגיים. הבדיקה הפשוטה ביותר לבירור של אין אונות ראשונית היא באוננות. גבר שמצליח להשיג זיקפה ביחידות, יכול לדעת בודאות די גמורה שאינו סובל מבעיה פיזיולוגית, ואז המשך הבירור הוא מורכב יותר ונוגע לרגשות הקשורים עם יחסי המין.
פסיכולוג או סקסולוג ישאל אם הבעיה קיימת עם אשה אחת ספציפית, או עם נשים שונות. אם זו אשה ספציפית, כדאי לחפש את התשובות בתוך הקשר – כעסים, פחד מדחיה, אירועים פוגעים או מביכים שקרו ביחסים עם אותה אשה יכולים בהחלט ליצור מחסום בפני האקט המיני. יש גברים שמתארים "פחד היבלעות" – הם חשים שהקשר שהולך ומעמיק מאיים עליהם. הסקס הופך לזירה בה הם חשים את האינטימיות, ההתמזגות, וחוויה זו מפחידה ומעוררת תחושה של אובדן שליטה. האימפוטנציה במקרים אלו, עשויה להיות סוג של מנגנון הגנה ל"שמירת מרחק" מהאשה ומהקשר.
אין-אונות שתוקפת לפתע, אחרי שנים של קשר מיני טוב, היא סיפור שונה מאין-אונות שמופיעה בגיל צעיר בקשר טרי או בסקס בלתי מחייב – לכל אחת מהסיטואציה האלה יש קשת רגשות שונה. במקרה הראשון, ייתכן שהזוג או הגבר עובר שלב בחיים שמעורר רתיעה, חוסר ביטחון או קשיים רגשיים. בקשרים מזדמנים וטריים, הקושי לתפקד מינית יכול לשקף יותר את הפחד שלא למצוא חן, הרצון העז להרשים והמתח שמתלווה אליו, קושי לסמוך על האשה וכדומה.
יש גברים שבאופן שיטתי לא מצליחים להשיג זיקפה ב"סטוצים", ואילו בקשר שיש בו אהבה וביטחון הם נהנים מתיפקוד מצוין. תופעה זו מעידה, שהגוף שלהם מתנגד לקשרים המזדמנים. למרות שמבחינה נפשית הם מעונינים בסקס מזדמן, תחושת הביטחון בקשרים אלו לא מספיקה כדי להשתחרר ולאפשר לגוף לפעול. גברים אלו אולי יצטרכו להשלים עם זה שהם יותר רומנטיים ממה שהם חושבים, ושעבורם, מין טוב דורש אהבה, למרות שאינם חושבים כך במודע.
יש גברים שנכשלים דווקא עם המאהבת
וכך גם לגבי בגידות: לא אחת ניתן לשמוע על גברים שמתפקדים היטב עם בת זוגם הוותיקה, ואילו עם המאהבת הם נכשלים. לגברים אלו ניתן לומר, שאיבר המין שלהם נאמן יותר מחלקים אחרים בגופם ובנפשם.
אחרי הבירור וההכרה לגבי הסיבות הנפשיות והרגשיות לאימפוטנציה, ניתן להחליט על דרך ההתמודדות – האם מספיק ללבן דברים עם בת הזוג? אולי דרוש טיפול פסיכולוגי אישי או זוגי? ובמקרים מסוימים, למרות הגורמים הפסיכולוגים, כדאי יהיה להשתמש בתרופות כמו ויאגרה, כדי להחזיר את הביטחון העצמי ותחושת הפוטנטיות, ולא להחמיר את כדור השלג של החששות והבושה. כשאילנה מבקשת בביישנות מחברתה להשיג לה תרופה עבור צביקה, היא פועלת בחוכמה ובאכפתיות. אבל במציאות, רצוי היה שתתייעץ איתו אם הוא מוכן שהיא תחשוף את קשייו האינטימיים ואם הוא מעוניין בסוג כזה של טיפול.
לסיכום, הנפש והגוף כרוכים יחד, ושניהם מערכות מורכבות המשפיעות הדדית. זיקפה היא אירוע רגשי-גופני-בינאישי שמערב מספר גורמים. חשוב להקשיב לגוף. בחוכמתו, הוא יכול לאותת על מכשולים וחששות, רגשות חבויים ומתחים. ואם מפענחים את המסר, לרוב ניתן לחזור גם לתיפקוד מיני טוב, עם תובנה ומודעות גבוהה יותר.
