לכאורה משפט הכותרת נשמע כמו התניה קצת מוזרה. אך מחקר שערך פרופסור יאיר מורד, רופא עיניים לילדים ומומחה פזילה מראה קשר ברור בין עישון האם לבין רוחק ראייה גדול (מספר מעל 4.0+) אצל ילדיהן.
המחקר נערך על בסיס ראיונות עם כ-1,000 הורים, שהגיעו לטיפול במרפאתו של פרופסור מורד.
רוחק ראייה הוא לקות תשבורת נפוצה המגבילה את הראייה לטווח הקרוב.
כשהמספר נמוך יחסית – רוחק הראייה אמנם דורש תיקון אך הוא אינו מפריע לילד בהתנהלותו היומיומית, כי עדשת העין אצל ילדים גמישה מאוד והם מכווצים אותה כדי לפצות על הלקות.
כשרוחק הראייה משמעותי, הוא עלול לגרום לפזילה ולהתפתחות עין עצלה.
ואכן, לפי המחקר, שיעור מקרי הפזילה אצל ילדים שאימם מעשנת, כפול משיעור המקרים אצל ילדים שאימם אינה מעשנת.
אחוז המקרים עולה ביחס ישיר לכמות השנים בהם הילד נחשף לעישון.
נזק זה לראייה מתווסף לנזקים רבים העלולים להיגרם לעובר, לתינוק וילד של האם המעשנת,
נזקים רחבי טווח המתחילים בעיכוב התפתחותי של העובר, בפגיעה במערכות החיוניות ומסתיימים בהפרעות קשב וריכוז.
השפעת העישון הפאסיבי אצל ילדים פוגעת במערכות גוף נוספות והדוגמה האישית השלילית מעודדת אותם לאמץ הרגלים מזיקים.
זאת כמובן בנוסף לנזקים הנגרמים לאם עצמה כתוצאה מעישון ולהשפעה הישירה של העישון על תוחלת חייה ועל איכותם.
ומה עם האבות המעשנים?
אמנם שיעור האבות המעשנים כמעט כפול מזה של האימהות המעשנות (21% לעומת 12%) אך לא הוכח קשר בין העישון של האבות להתפתחות רוחק ראייה או פזילה.
ההשערה היא שההבדל נעוץ במשך השהות של הילד עם הוריו.
גם כיום, בעידן שוויוני יותר מהעבר – הילד הממוצע נמצא שעות רבות יותר עם אמו ולכן הרגליה הם אלה שמשפיעים על עיצובו, חינוכו ובריאותו – במקרה הזה בריאות עיניו.
בנוסף, נראה שההשפעה על בריאות העין מתחילה כבר בתקופת ההריון.
נמצא שהמחקר של פרופסור מורד מלמד אותנו לא רק על השפעתו המזיקה של העישון על בריאות ילדינו, אלא גם פרק בפמיניזם... עוד רחוקה הדרך לשוויון בין מגדרי.
