מיכאל לייטמן אומר לנו שהמציאות יכולה להיות מחולקת לארבע שכבות של פיתוח. אלה הם עדיין, צומח, חי ורמות אנושיות.
אבל ברמה האנושית היא לא כפי שאנו רואים אותו היום. האדם מפותח הוא מעבר לתחום הפיזי הנוכחי. הגיע לרמה שדורשת פיתוח נוסף, פנימי. במונחים של המדינה הביולוגית ופסיכולוגית הנוכחית שלנו אנחנו שייכים לרמת הנפשת.
רצונות נהיגה, הנעת אנשים להיות מסווגים כניפשת רצונות לאוכל, מין ומשפחה, הרצונות החברתיים לעושר, שליטה וידע, ובסופו הרצון הרוחני מעל לכל אלה. רק על ידי ביצוע ופיתוח התשוקה האנושית לרוחניות יכולה לרומם אותנו לרמה האנושית הבוגרת באופן מלא.
למרבה הצער, בדרך כלל אחד עובר כל החיים, למצות את כל הנפשת והרצונות חברתיים לפני מתחרט מדוע אחד לא לבלות יותר זמן עם טיפול אחר, לחקור וליהנות מאהבה וההנאה נמצא רק במערכות יחסים חיוביות קבלה לעם, הדדיים אנושיות.
זו הסיבה החדרת חינוך אינטגרלי לאנשים צעירים היא קריטית. שיטה זו מספקת לא רק מידע אלא גם מספקת משוב מיידי, טעם אמיתי, חוויה מוחשית על מה זה אומר באמת להיכנס גומלין אנושי הדדי, איך לפתח נתינה ללא תנאי, הדדית יחסים משלימים יכולים לרומם אותנו מעל החששות עצמיים שלנו. מדינה כזו יכולה להרים אדם מעל הזמן ומרחב מציע חופש אמיתי, תחושה של קיום נצחי ואינסופי.
כך הרב לייטמן מסכם אנחנו צריכים ללמד את הנוער שלנו איך לטפל בצרכיהם הפיזיים אלא להשקיע את כל מאמץ נוסף להשגת המדינה באמת אדם בלי להתחרט מבזבזים את חייהם.
