זה התחיל מעצים, מהר מאוד לעוד כמה דברים שאלי אמר שהוא צריך. הוא צריך את זה וגם את זה, תיק מרופט של בית ספר, מטקה אחת בלי כדור ועוד. אלו הן דוגמאות לאגירה משום שלרוב, מי משחק מטקה אחת ועוד בלי כדור? חפצים לא חיוניים, לא עולה לאנשים הנורמטיביים על הדעת איך אוגרים את זה בכלל. אלי אגר והיה בטוח כי כל מה שהוא אוגר חיוני וחשוב.
זר לא יבין את זה, רק אדם שאוגר ולא מפסיק במלאכת האגירה. הוא אגר עד שלא היה יותר מקום בבית. "מה התירוץ שלך"? שאל אותו פעם אגרן אחר שפגש ליד פח האשפה. "תירוץ, אני לא מבין" אמר לו אלי והאגרן רק הניד בראשו והמשיך לאגור כמה שיותר בקבוקי פלסטיק. "אפשר לקבל כסף מזה" אמר לו ונעלם.
כאמור, לכל אגרן כנראה יש את הסיפור שלו, יש את הסיפור שהוא על פני השטח... "אוסף, אמן, יוצר" ויש את מה שמתחת, מה שנותן לגיטימציה לאגור הכול מהכול על הדרך. אלי חי בשביל האגירה, למעשה, אם היו לוקחים ממנו את האגירה הזו, הוא היה מתקומם, צורח ואפילו הופך אלים. אף אחד לא הכיר את האדם החייכן של פעם, זה היה עצוב, לא להאמין מה נהיה מאיש מקסים שהיה מדבר לעניין, יושב עם כולם לפתע מסתגר ונעלם מהשטח.
חלק מהאנשים התגעגעו אליו, אפילו השכנים שזכרו אותו כל כך צלול ונאור, הוא היה חכם מאוד ועודנו, רק שהוא כנראה מתבייש לחלוק את המצב שלו עם אחרים. זו לפחות הייתה דעתם של השכנים ולתקופה מסוימת אף נתנו לו לעשות מה שהוא רוצה עד שהגיעו מים עד נפש. גבעתיים, עיר שקטה, אנשים בסך הכול רוצים את החיים שלהם בחזרה, עד שבית אחד משנה את הכול בעקבות אגירה בלתי פוסקת וריחות קשים במיוחד.
אלי יודע שמשהו לא בסדר, אבל לא יודע ממי לבקש את העזרה, הוא מודע לכך כי הוא מתגורר בדירה מרווחת ויוקרתית בגבעתיים ודווקא בגלל זה הוא יודע שאין מנוס, לפני שיפנו אותו, לפני שיציקו לו יותר, הוא מרגיש כי הטבעת מתהדקת והוא מפחד. מצד שני הוא באמת רוצה לחיות, רק לא יודע מאיפה להתחיל וממי לבקש עזרה.
הוא החליט שהוא מחפש שירות פינוי דירה בגבעתיים, כך הגיע לשירותים של שי פינוי דירה, איש שמפנה ברגש ובו זמנית לא עושה שום דבר בצורה מלחיצה או מרתיעה. התמונות דיברו בעד עצמן, הוא רוצה את החופש שהתמונות משדרות. הוא רוצה להיות אחרי, הוא רוצה להיות כמו כולם, הוא רוצה שהשכנים יפסיקו לכעוס. הוא רוצה כל כך הרבה דברים וזה גם מגיע לו, רק איך?
בשיחת טלפון אחד אל שי פינוי דירה, הוא קיבל את התשובה אותה חיפש, הנה שירות של פינוי דירה בגבעתיים שלא מגיע רק לפנות חפצים אלא מגיע עם רצון אמיתי לעזור לו. יש מישהו אחד שבאמת אכפת לו ממנו.
המפגש של אלי מגבעתיים עם שי פינוי דירה שינה לו את כל התפיסה כי כול העולם נגדו, הוא הבין שבאמת יש כמה אנשים שאכפת להם. מבלי לדבר, הבין שהשכנים מתגעגעים אליו, שהחברים ואפילו איזו אישה שבסתר ליבו מעניינת אותו אבל הוא לא יעז. מי בכלל תרצה להסתכל עליו כשהוא אוגר ללא אבחנה?
פינוי דירה בגבעתיים מבית היוצר של שי פינוי דירה נתן לו מענה, בתוך כמה ימים, הדירה הייתה נקייה, כל הסירות שבנה ויצר נשארו כזיכרון, כך גם הדברים היותר חשובים לו. הבית הפך נקי, עבר שיפוץ והכול בחמישה ימים בלבד.
חמישה ימים בהם מישהו החזיר לאלי את החיים שלו בחזרה, הוא לא אמר לו שאסור לו להמשיך לאסוף חלקי עץ. הוא אמר לו תמשיך, תבנה, תייצר, אבל תחייה, אל תיתן לאגרנות לנהל אותך יותר.
כשהמשפט הזה הדהד לו בראש, הוא הבין שהמפנה שעומד מולו מגיע כדי לעזור לאנשים, אבל באמת, לא מהמקום של הפינוי אלא מהמקום העמוק יותר.
אז אם גם אתם רוצים להציל חיים של מישהו בגבעתיים, שי פינוי דירה בגבעתיים ממתין לקריאתכם והוא במוכנות מלאה לתת לכם את הלב בפינוי הזה.
