לוגו אתר מאמר.נט
שלום אורח
התחבר לאתר או הרשם לאתר מאמר.נט
2663 מאמרים 635 כותבים 447 קטגוריות הוספת מאמר

כל מה שצריך לדעת על תרומת ביצית בישראל

פורסם בתאריך 14/03/2018      /      נכתב ע"י surmom

כל מה שצריך לדעת על תרומת ביצית בישראל

תרומת ביצית היא הליך המיועד לנשים שאינן יכולות לייצר ביציות איכותיות בעצמן או שאינן יכולות לייצר ביצית כלל. בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות בישראל, כיום, נשים במצב זה, אשר מעוניינות להתגבר על קושי זה, יכולות לעבור הליך תרומת ביצית בישראל. הבעיה הגדולה ביותר בפניה ניצבות נשים כאלה כיום, היא המחסור בביציות. אם כן, מי יכולה לתרום ביצית? מי יכולה לקבל תרומת ביצית בישראל? תרומת ביצית בישראל מוכרת על ידי משרד הבריאות בישראל מאז שנת 1990. בשנים הראשונות, הגישה הנפוצה הייתה גישת ה-"SHARRING", שאומר, נשים, שעברו בעצמן טיפולי הפריה וששחלותיהן ייצרו מספר גדול של ביציות בשל הטיפול ההורמונאלי שניתן להן, תרמו בצורה אנונימית מספר ביציות לנשים שנזקקו לתרומה כזו. בשל סיבות שונות ומשונות, הופסקה גישת טיפול זו, ותחתיה, בשנת 2010 נחקק בישראל חוק תרומת ביציות אשר מעגן את נושא תרומת הביציות בארץ. למרות החוק, כל התחום בישראל מסובך מעט, ומספר תורמות הביציות הישראליות הוא נמוך, אי לכך, נכון לימינו, רובן המכריע של הביציות הנתרמות בישראל קיימות בשל הבאתן מתורמות בחו"ל.

כל מה שצריך לדעת על תרומת ביצית בישראל

מיהן הנשים הנמנות אל המוגדרות כ"נזקקות לתרומת ביצית"?

בין הנשים הנזקקות לטיפולי ההפריה חוץ-גופית (IVF), קיימת קבוצה גדולה למדי של נשים ששחלותיהן אינן מייצרות את הביציות הדרושות לטיפולי אלה, כך שנשים אלו תזדקקנה לתרומת ביצית מאישה אחרת. כשמונה אחוזים מכלל אוכלוסיית הנשים סובלת מאי-ספיקה שחלתית בגיל צעיר (לפני גיל 40). ברוב המקרים מדובר באי-ספיקה שחלתית שסיבתה איננה ברורה. במקרים אחרים, אי ספיקת השחלות נגרמת בשל טיפולי כימו, הקרנות, ניתוחים או גם גורמים גנטיים (כתסמונת טרנר ותסמונת ה-X השביר). אל הנשים הללו, שסביבן (ועבורן) גובש חוק תרומת ביציות, תש"ע-2010, הצטרפו עם השנים שחלפו מאז קבוצות נשים נוספות, אשר גם הן, זקוקות לתרומת ביצית על מנת להרות. בין הקבוצות הללו - נשים נשאיות מחלה/פגם גנטי שעלולות להעביר אותו לעובר הביולוגי שלהן, נשים הסובלות מתגובות בעייתיות לטיפולי ההורמונים שמטרתן להבשיל כמות ביציות גדולה לפני טיפולי ההפריה החוץ-גופית, נשים שטיפולי ההפריה הרבים שעברו הוכיחו כי הביציות שלהן פגומות, ונשים שסיכוייהן להגיע להיריון תקין הינם קטנים בשל גילן (בפרט לאחר גיל 45, אבל גם בנות 40, מאחר וטווח הגילאים של נתרמת נע בין 18 ל-54). מקבלת התרומה עוברת בדיקות כלליות מקיפות, שבין השאר, מטרתן לוודא כי רחמה מסוגל להחזיק היריון עד תומו. במידה ולא, תעמוד לרשותה אופציית הפונדקאות בארץ או בחו"ל.

באילו תנאים צריכה לעמוד תורמת ביציות?

התורמת צריכה להיות בטווח הגילאים שבין 21 ל-35. התורמת ומקבלת התרומה הן בנות אותה הדת. גם תורמת הביצית וגם מקבלת התרומה נשארות אנונימיות האחת לשנייה לאורך כל התהליך וכל קשר ביניהן נעשה אך ורק דרך המרפאה. ולכן, למרות הסרטים הרומנטיים המרגשים בהן החברה הטובה תורמת ביציות לאישה שאין ביכולתה להרות, החוק הישראלי אוסר על כך ותרומת ביציות מחברה או קרובת משפחה של מקבלת התרומה לא תאושר. כל תורמת ביציות יכולה לתרום ביציות רק שלוש פעמים בחייה, כאשר בין תרומה אחת לזו הבאה אחריה, פרק הזמן המינימלי הוא בן חצי שנה לפחות. התורמת עוברת בדיקות סוציו-אקונומיות מקיפות. נעשית בדיקה מקיפה של מצבה הבריאותי והנפשי, כולל היסטוריה משפחתית. נעשות בדיקות לשלילת נשאותה של התורמת למחלות גנטיות, זיהומיות וגניקולוגיות. נבדקת היסטוריית הלידות שלה (מספר הריונות, לידות פג, לידות ולד מת וכד'). נבדקים הרגלי צריכת הסמים והאלכוהול שלה, כמו גם ההרגלים המיניים.

מה הלאה?

לאחר קבלת כל התוצאות של הבדיקות (כולל בדיקת הזרע של בן הזוג, או הזרע מבנק הזרע, במקרה של אם יחידנית) ומתן אישור להמשך התהליך, נערכים בין הצדדים החוזים המשפטיים. החוזה אחד נערך בין התורמת לבין המרפאה אשר מבצעת את התהליך והחוזה הנוסף נערך בין מקבלת התרומה לאותה המרפאה. כעת, מקבלת התורמת את ההכנה התרופתית - הטיפול ההורמונאלי שמקובל בטרם הפריה חוץ-גופית. במהלך הטיפול, על התורמת להתנזר מעישון, מצריכת אלכוהול או סמים, או מקיום יחסי מין לא מוגנים. תהליך שאיבתן של הביציות מבוצע בהרדמה כללית והפרייתן בזרע נעשית מייד לאחריו. מספר ימים לאחר מכן, יוחלט במעבדה האם להחזיר לרחם עוברים "טריים" או להכניסם להקפאה. במידה ולאחר שאיבת הביציות, התורמת משמשת גם כפונדקאית ע"י החזרת הביציות הטריות המופרות לרחמה, יוחל בטיפול הורמונאלי באסטרוגן, שמטרתו להכין את הרחם להיקלטותן של הביציות המופרות. ההחזרה לרחם נעשית ללא הרדמה ובאמצעות קטטר דק המוחדר דרך צוואר הרחם ישירות אל חלל הרחם. בדיקת הריון בסביבות 12 יום עד שבועיים לאחר החזרת העובר לרחם תאשר או תשלול את הצלחת תהליך ההפריה. על מנת למנוע בעיות הלכתיות וגנטיות בעתיד (כנישואי קרובים) הוקמה ועדת פיקוח אשר ממונה על רישום תורמות הביציות וניהול מאגר הילדים אשר נולדו כתוצאה מהתרומות הללו למעקב עתידי. בנוסף, הוקמה ועדת חריגים, העוסקת באישור בקשות תרומה חריגות, למשל, תרומת ביציות מקרובת משפחה של הנתרמת.

450 צפיות
1 כניסות
מאמרים נוספים מאת surmom
יתרונות הליך פונדקאות בישראל מי שעומד לבנות תא משפחתי באמצעות פונדקאות, למד מהר מאוד שלא רק מדובר בקשיים נפשיים וכלכליים שיש להשלים עמם, אלא גם יש לא מעט סימני שאלה שיש להעניק להם סימני קריאה.
פורסם בקטגוריית הריון ולידה, לפני 1 שנים 1 חודשים