שמי יניב, בן 42, חבריי יקראו לי פיס ולמה? בגלל רומן תרתי משמע שהיה לי עם הפיס, רומן שהביא אותי למעמדי כיום.
במשך כ 18 שנה עבדתי בחברת הייטק במרכז הארץ, ממש אחרי הצבא הצלחתי להיכנס לחברה נחשבת ובמהלך השנים
עליתי בסולם התפקידים ובהתאם המשכורת שלי עד שהפכתי לסמנכ"ל של החברה.
במסגרת תפקידי הייתי נוסע לפחות פעמיים בשבוע לאזור הצפון כדי לסגור שיתופי פעולה עם חברות אחרות.
רצוי לציין שבגיל 32 נישאתי בפעם הראשונה וכיום יש לי שני ילדים בני 7 ו-9.
באחד הפעמים נקבעו לי 3 פגישות בצפון שאותם ביקשתי מהמזכירה שלי לאחד ליום אחד כדי שלא אצטרך
לעשות את הנסיעה הארוכה הזאת כמה וכמה פעמים ויצא שהפגישה הראשונה נערכה ב-10:00 בבוקר, השנייה ב14:00
והשלישית ב 18:00.
כדי שאוכל לנוח שכרתי חדר לפי שעה בחיפה, חדר מפואר ויוקרתי לפחות לפי התמונות שמצאתי באתר דיסקרט.
צילצלתי מבעוד מועד וסגרתי שהחדר הזה הוא שלי לאורך כל היום.
בין פגישה אחת לשנייה חזרתי לחדר התרעננתי ונחתי.
חשוב לציין שהחדר בחיפה נראה בדיוק כמו התמונות שפורסמו באתר.
לאחר שחזרתי מהפגישה הראשונה החלטתי שאני אכנס ואוכל ארוחת צהריים במסעדה שהייתה במרכז הכרמל,
על הדרך גם רכשתי כרטיס לוטו להגרלה שהייתה אמורה להיערך באותו הערב.
אחרי האוכל חזרתי לחדר ונחתי במעט.
לאחר שסיימתי את כל פגישותיי בחיפה והסביבה חזרתי לאשתי ולמשפחה.
הזמן עבר חלף לו והמשכתי בתפקידי למרות שהתחלתי להישחק ולהרגיש שהגיע הזמן לשינוי במקום העבודה גם
מרום מעמדי והמשכורת שלי.
בינתיים עברו כ-8 חודשים מאותו היום בו רכשתי את הכרטיס ובמהלך התקופה הזאת שמעתי וקראתי על כך שבמשרדי
מפעל הפיס ממתינים לזוכה מלפני כמעט שנה.
נזכרתי שרכשתי כרטיס ושמעולם לא בדקתי אותו. התחלתי לחפש אותו, חיפשתי בתיק של העבודה שלי, חיפשתי במגירות,
חיפשתי בארנק אך לאא מצאתי. הייתי שבור ומתוסכל, לא ידעתי אם זה הכרטיס הזוכה אבל רציתי לפחות להסיר ספק לכאן או לכאן.
חלפו עוד כמה חודשים ובמהלך התקפה הזאת התחלתי לשכוח מהסיפור הזה עד שיום אחד הלכתי לשטוף את הרכב במכון לשטיפת רכבים.
ואז כשפיניתי את המגירה ברכב אני רואה כרטיס ורדרד מבצבץ לו מבין המסמכים, זה היה הכרטיס שרכשתי לפני כשנה.
רצתי לדוכן הפיס הקרוב וביקשתי לבדוק את הטופס לא לפני שבדקתי באפליקציה של מפעל הפיס את מספרי ההגרלה.
הבנתי משהו שהייתי חייב לאשש, הבנתי שבמשך כמעט שנה יכולתי לחיות כמו מיליונר! כן, זכיתי בפרס הראשון לפני שנה
ועד היום לא ידעתי על כך!
עזבתי הכל, רצתי לביתי , נישקתי את אשתי ואת הילדים בהתרגשות ואמרתי להם שהיום התחיל החלק השני והיותר מאושר של חיינו!
יום למחרת הגשתי את התפטרותי לדירקטוריון שקיבל את זה בהפתעה גמורה, סרתי אל הבנק, סגרתי את כל ההלוואות, שמתי בצד חסכונות
לילדיי ולהוריי ולאחיי והחלטתי לחיות את החלק השני של חיי בעושר ובאושר.
מוסר השכל, רק דברים טובים יכולים לקרות כשהולכים לחדר לפי שעה!
