אנחנו בדרך כלל מכירים בדיקות אולטראסאונד מתקופת ההיריון, אז נהוג לבצע את הבדיקה על מנת לראות את חלל הרחם ולבחון מה מצבו של העובר וקצב ההתפתחות שלו. אך כפי שאפשר להבין, נעשה שימוש נרחב בבדיקה זו גם לצרכים רפואיים אחרים. למשל, בעת חשש לקשריות בבלוטת התריס.
בדיקת אולטראסאונד לקשורית בלוטת התריס היא למעשה חלק מתהליך כולל, אשר במסגרתו, מבצעים את הבדיקה ותוך כדי כך מכניסים מחט קטנה ועדינה פנימה אל תוך הבלוטה, על מנת שיהיה ניתן לשאוב תאים מתוך הבלוטה, במטרה לקבוע האם אכן מדובר בתאים ממאירים או שפירים.
מן הסתם, הרופא אשר מבצע את הבדיקה, צריך לפעול בזהירות מרבית ועל פי מה שהוא רואה בזמן האולטראסאונד. מאחר ואין לו אפשרות אחרת, לראות בצורה מדויקת מה באמת קורה בתוך הבלוטה, אזי שהוא צריך להתבונן היטב דרך המערכת, ולהחדיר בהתאם את המחט פנימה. צריך לומר, המחט תוחדר לעומק של שלוש סנטימטר בערך, והיא תשהה בתוך הבלוטה סביב 10 עד 15 שניות בערך. התאים אשר המחט תשאב, יישלחו לבדיקה וכעבור שבוע ייקבע אם מדובר באיזה סוג של תאים מדובר וכיצד יש להמשיך את הטיפול.
מתי אנחנו נפנה לעשות את הבדיקות
בדיקת אולטראסאונד לבלוטת התריס וכן בדיקת FNA לבלוטת התריס, אותה בדיקה במהלכה מחדירים את המחט פנימה, מתבצעות כאשר קיים חשש שישנן קשריות בבלוטת התריס. חשש זה יכול להיות כאשר יש קושי בקנה הנשימה, כאשר יש גידול יתר בפעילות בלוטת התריס, מה שאומר הפרשת יתר של הורמונים מהבלוטה, וכן כאשר יש שינוי במראה הפיזי כתוצאה מהופעת קשוריות אלה.
מן הסתם, כל הבדיקות מתבצעות אחרי שרופא מומחה בוחן את העניין ומחליט שאכן יש צורך בכך, על פי הנתונים שעומדים לרשותו. מאחר וקיים קושי מסוים לאתר את הקשוריות במגע יד או בבדיקה פיזית אחרת, בגלל גודלן הקטן, הרי שאין ברירה אלה לפנות לתהליכים שכאלה, יש צורך לבצע את הבדיקה ואז להחליט כיצד לנהוג.
לפני סיום חשוב לומר, כל הבדיקות הנ"ל מייתרות למעשה את הצורך לבצע ניתוח בתחום, דבר שהיה נהוג לבצע בעבר. בזכות בדיקת אולטראסאונד לבלוטת התריס וכן בדיקת FNA לבלוטת התריס, אפשר לאבחן את המצב בצורה הרבה יותר פשוטה ומהירה, להגיע לתוצאות זריזות ואז להחליט כיצד להמשיך את הטיפול באופן כזה שיענה על הצרכים של המטופל באופן אופטימאלי בהתאם לנסיבות ולאפשרויות הרפואיות.