מצאת לך את השותף שהתחברת אליו .
הכנת ספיץ, מצגת, התקשרת אליו קבעתם פגישה .
הראש מתחיל לרוץ במחשבות מה יהיה?
האם אני באמת מוכן?
האם תהיה באמת כימיה?
מה יהיה אם הוא יתקיל אותי בשאלות. שלא חשבתי עליהם?
אולי אני אבטל אני לא מוכן?
והנה אתה רואה אותו מרחוק, הלב דופק הידיים מזיעות.
אומר נעים מאוד .
מלווה אותו לשולחן .
מתיישבים ומתחילים לדבר על החיים .
מגלים מכנה משותף סוף סוף.
אתה קולט שיש חיבור, ושיתוף פעולה העיסקי יכול לחכות.
אתה מסתכל על שפת גוף, שלו הוא מרגיש נינוח .
הוא נלהב בדיוק כמוך .
שאר הלקוחות במסעדה,מסתכלים עליכם צוחקים, והם לא מבינים מה קורה אצלכם?
והגיע הזמן לקחת את המושכות .
לדבר על עסקים .
ואתה מתחיל להציג את את המצגת שהכנת, עם תיק עבודות, של הלקוחות בגאווה גדולה.
הבחור מתרשם ואומר אוקי.
מה הלאה?
ומה אתה מציע?
אז רגע אתה מביא לקוחות?
איך אנחנו עובדים ביחד בדיוק?
מה אתה מצפה ממני?
אז כשמגיעה עבודה, נפגשים שנינו עם הלקוח?
איך אנחנו מתחלקים בסכום?
מי מוציא קבלה?
אתה נתקע , הזיעה חוזרת, שותה מהטיפה שנשארה בכוס, מתחיל להרגיש, שאתה מאבד את הקליק, שהרגע יצרתם.
המלצרית מגיעה, שואלת הכל בסדר בדיוק בשיא הלחץ.
לוקח אוויר, נזכר שאתה יודע את התשובות .
הכנת את עצמך לזה.
פותח שוב את המצגת ומסביר, לאט, ברור שאלה,,שאלה.
ואתה מתלהב מהמוצר שלך באסרטיביות, ומפציץ בכל שאלה.
ובסיום הקינוח מגיע, ואתם חוזרים לדבר על החיים.
וסוגרים, שאתה קובעים לדבר בהמשך.
אתה מרגיש שהפגישה היתה יחסית טובה, למרות הזיעה .
והשאלות שהוא שאל.
מוציא חוזה, עם ההצעה שאי אפשר לסרב לה.
לוקח את העט נותן לו לחתום.
הבחור חותם בהתלהבות.
לוחצים ידיים נפרדים לשלום.
האם אתה עושה הסקת מסקנות מה אתה לוקח מהפגישה?
איך יכולת לשפר את המצגת ואת השאלות שהוא התקיל אותך?
איזה ערך יכולת לתת מעבר למה שהצגת לו?
פעם הבאה ניפגש במשרד שלי באזור הנוחות שלי?
לסיכום
לקחת יוזמה עשית מחקר, הכנת ספיץ על העסק, הרמת את הכפפה והתקשרת, מי היה מאמין שזה הצליח.
ותראה יש לך את השיתוף הפעולה הראשון .
הכנת לך עוד רשימה של בעלי עסק ,והעבודה מרובה .
ועכשיו יש לך חשק ,להתקשר כל היום, ולמצוא עוד שותף .
הפעם אתה תיהיה מוכן לשאלות כאלה ,בהצלחה!