מי ממנה אפוטרופוס?
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב 1962), מי שימנה אפוטרופוס לאדם מסוים יהיה בית משפט לענייני משפחה. מינוי אפוטרופוס הוא הוא הליך משפטי קיצוני אשר בא להגן על אדם מפני גרימת נזקים לעצמו או לרכושו. אדם לא יכול להתמנות לאפוטרופוס ללא הליך משפטי וללא מינוי של בית משפט.
מהם סוגי האפוטרופסות הקיימים?
- אפוטרופוס לרכוש – כאשר אדם איננו מסוגל לנהל את ענייניו הפיננסיים שלו באופן מיטבי עבורו.
- אפוטרופוס לגוף – דואג לחסוי עצמו (ולא לרכוש), לסיפוק צרכיו, כגון: מזון, סידור מגורים, היגיינה, מצב רפואי. אפוטרופוס לגוף מקבל מינוי כאשר החולה איננו כשיר לתת הסכמה מדעת (העובד הסוציאלי המטפל (במחלקה לשירותים חברתיים או במסגרת המגורים) מוודא באופן שוטף כי האפוטרופוס ממלא את תפקידו.) לצורך קבלת טיפול רפואי, לפי חוק זכויות החולה.
- אפוטרופוס לדין – ממונה כאשר בית המשפט סבור שאדם מסוים צריך מישהו שייצג אותו בהליך משפטי כלשהו. זה נפוץ בעיקר בהליכים משפטיים אשר דנים בקטינים ובית המשפט סבור שיש ניגוד בין רצון ההורים לרצון הקטין. אפוטרופוס לדין מייצג אך ורק את הקטין ואת האינטרסים שלו.
למי ממנים אפוטרופוס?
בית משפט יכול למנות אפוטרופוס במקרים הבאים:
- כאשר מדובר באדם "פסול דין". אדם שבשל מחלת נפש או ליקוי שכלי איננו מסוגל לטפל בענייניו ולדאוג לעצמו. חשוב לציין כי בית המשפט לא ממהר לקבוע שאדם עם מוגבלות שכלית הוא פסול דין וברוב המקרים לא מוכרזים אנשים עם מוגבלות שכלית כפסולי דין.
- אדם שבאופן זמני או קבוע איננו יכול לדאוג לענייניו. לרוב בשל מחלה, תאונה, ירידה קוגניטיבית ועוד. במקרה זה יש להוכיח מוגבלות במס' תחומי חיים ולא רק בתחום אחד. לפני החלטה על אפוטרופסות ישקול בית המשפט חלופות אחרות אשר יגבילו פחות את האדם החסוי.
- קטין (מתחת לגיל 18) אשר מסיבות כאלו ואחרות הוריו אינם מסוגלים למלא את חובתם כלפיו.
מי יכול להתמנות לאפוטרופוס?
ישנן מס' אפשרויות לזהות האפוטרופוס:
- אדם פרטי
- תאגיד- קרן או עמותה
- המרכז הישראלי לאפוטרופסות - לשעבר "הקרן לטיפול בחסויים"
- אפוטרופוס מקצועי
- ועדה לענייני אפוטרופסות לניצולי שואה- ועדה שהוקמה על מנת להתמנות כאפוטרופסים למי שזקוק לכך על רקע השואה והשלכותיה.
מהו ההליך לקבלת אפוטרופסות?
תחילת ההליך בהגשת בקשה לבית משפט – בקשה למינוי אפוטרופוס. בבקשה צריך לספק את פרטיו האישיים של האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס, לפרט את הסיבות לבקשה, לציין מהו משך הזמן הרצוי (זמני או קבוע), לצרף חוות דעת של פסיכיאטר או פסיכוגריאטר. חוות הדעת צריכה לכלול התייחסות ספציפית לצורך מינוי אפוטרופוס, יכולת האדם להביע דעה בדבר המינוי ועוד.
הגשת הבקשה כרוכה באגרה אולם במידה ואין יכולת לשלם ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה.
מי מפקח על האפוטרופוס?
שני גופים עיקריים מפקחים על האפוטרופוס: האחד הינו העובד הסוציאלי המטפל (במחלקה לשירותים חברתיים או במסגרת המגורים) אשר מוודא באופן שוטף כי האפוטרופוס ממלא את תפקידו. והשני האפוטרופוס הכללי.
ככלל, האפוטרופוס שמקבל מינוי חייב במספר דיווחים:
- פירוט של כל הנכסים והחובות שיש לאותו אדם חסוי. יש להגיש זאת לאפוטרופוס הכללי תוך 30 ימים ממועד המינוי.
- להגיש דיווחי שומה וניהול חשבונות של האדם החסוי לבית המשפט.
- הגשת דוח שנתי לאפוטרופוס הכללי.
- הגשת דוח סיום לאפוטרופוס הכללי, כאשר תקופת האפוטרופסות מסתיימת.
- למסור כל מידע שיתבקש מהאפוטרופוס הכללי.
מתי מסתיים תפקידו של האפוטרופוס?
תפקידו של אפוטרופוס מסתיים במצבים הבאים:
באופן טבעי – כאשר בית המשפט קבע כי אותו אדם שמונה לו אפוטרופוס כבר כשיר לטפל בענייניו או כשהחסוי נפטר.
- בעת התפטרות – כאשר האפוטרופוס מעוניין להתפטר, הוא יגיש בקשה בכתב לבית המשפט. ההתפטרות נכנסת לתוקף רק לאחר אישור של בית המשפט.
- פיטורין – כאשר בית המשפט מתרשם כי האפוטרופוס התרשל בתפקידו, ראשי בית המשפט לפטרו.
כאשר תפקידו של האפוטרופוס מסתיים הוא חייב להשיב את כל נכסי האדם החסוי הנמצאים בידו וכן את כל המסמכים הקשורים לנכסים.
* מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, והכתוב בחוק הוא המחייב. אין המאמר בא לומר ו/או להמליץ כיצד לפעול, כל אחד רשאי לפעול על פי הבנתו וצו מצפונו.
