מתחילת החודש מחאה גדולה ועממית התעוררה באיראן, לאחר שאלו הודיעו על יוקר הדלק. כזכור הממשלה האירנית אשר נמצאת בסוג של כאוס מאז אשתקד לאחר שארה"ב הודיעה על פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם שנתיים לפני כן. בין שלל הגזרות הכלכליות לנוכח הירידה החדה של המטבע האיראני הריאל, טהראן נאחזת בכל דבר על מנת להתייצב כלכלית.
רבים מהאיראנים החיים במדינה העשירה בנפט, רואים זכות יסוד במחיר הדלק המסובסד לתושבים. המחאה התחילה לאחר שחברת הנפט המרכזית הודיעה שמעתה מחיר ליטר בנזין מזנק מ-10,000 ריאל (82 אגורות) ל-15,000 ריאל (1.24 שקל). בנוסף, הוגבלה צריכת הדלק ל-60 ליטר בחודש, ומי שיתדלק מעבר לכך יצטרך לשלם פי שלושה מהמחיר הרגיל. להגנתה הסבירה הממשלה שהיא רוצה להשתמש בכסף לעזור לעניים.
רוב ההפגנות הן מחאות עממיות שהתעוררו באופן ספורדי. גם ניתוק רשת האינטרנט במשך ימים רבים, מחשש לאובדן שליטה, לא גרם למחאה לדעוך. מדי יום עיירות ומחוזות שלמים מצטרפים לגל המחאה המשפיע על כל אזרח במדינה. נכון להיום אנו מדברים על קצת יותר ממאה עיירות ברחבי איראן אשר הצטרפו למחאה. במהלך ההפגנות הצעירים, אשר רובם נולדו לתוך המהפכה האסלאמית, מוחים נמרצות על הפניית המשאבים מחוץ לאיראן לטובת פעילויות טרור, במקום לתמוך בתושבים. בהחלט אפשר לומר כי זו ההפגנה החריפה והאלימה ביותר מאז 2017. עד כה ברוב המקומות ההפגנות בשליטה, אם כי במספר מוקדים הוצתו רכבי משטרה, שוטרים הוכו וקצינים בכירים נפצעו. בקרב המפגינים יש הרוגים וקצת יותר מ-50 עצורים. אך ההיקף האמיתי איינו ידוע, בשל השבתת הרשת, לכן הדיווחים הנ"ל מסתמכים על גולים איראנים.
הניסיונות האבודים לייצב את הכלכלה באיראן באמצעות יוקר הדלק הוא פלסטר לבעיות הקיימות. באמצע אוגוסט השנה הממשל האיראני הודיע על מחיקת שלושה אפסים מהמטבע בתקווה להילחם באינפלציה. אומנם איראן לא הייתה הראשונה לעשות כן. כבר בשנת 1985 גם ישראל מחקה אפסים כחלק מהאבק באינפלציה. גם בטורקיה ב-2004 החליטה אנקרה למחוק את האפסים. איראן מקווה שע"י תיקון כזה הכלכלה תתאושש, אך לפי כל הערכות לשווא.
מאידך מצב האבטלה בחברה האיראנית מהגבוהות, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-41.8%: 68.3% בקרב גברים ו-15.4% בקרב נשים. באזורים הכפריים הגיע שיעור ההשתתפות ל-45.5% לעומת 40.5% באזורים העירוניים.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הגבוה ביותר (בכלל האוכלוסייה) נרשם בקרב בני 29-25: 55.9%. שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בקרב גברים נרשם בקבוצת הגילאים 44-40: 93.2%, ואילו שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בקרב נשים נרשם בקבוצת הגילאים 29-25: 25.4%.
איראן כמו תרבויות אחרות באזור צריכות לדעת כי נאמנות העם נפגעת כאשר יוקר המחיה מגיעה ללחם ולדלק. בעתיד הנראה לעין גלי ההפגנות ימשכו והציבור יצא לרחובות כדי למחות כנגד יוקר המחיה הפוקד והורס את חייהם.