המחקר לא משקף בהכרח את דעת עורך המחקר והכותב אלא משקף נתונים אשר עולים לאור שקלול של נתונים, היינו, מחקר כמותי בסמינריון עומד על היחס שהוא מוצא על ידי זיהוי תבנית או מאפיין מסוים אשר קיים את משתנים מסוימים.
כגון, מחקר כמותי מוכיח כי כשעוברים ברחוב ויורד גשם והולכים ללא מטריה נהיה רטובים, כך ניתן לחקור האם ילדים שגדלו בצל אלימות האם הפכו לילדים טובים יותר כי חשו את הרוע על בשרם, וכן על זו הדרך.
כלומר, מחד יש את המקור הראשוני של מאפיינים שנגלה בכוחות עצמנו באמצעות רשימה שנעשה באבחון גרף מסוים, ויש מחקר אשר בודק הנחה מסוימת האם היא נכונה אם לאו בהשלתבות מאפייניהם של הנחקרים.
כמות הנחקרים
זאת ועוד, ככל שכמות הנחקרים יהיה רב ומגוון, אזי הדרך לאפשרות של מרחב הטעות הסטטיסטית יהיה נמוך יותר, שכן, באם נשאל במחקר רק 2 אנשים, אזי מאן ההסתברות לטעות יהיה גדול, שכן המדגם יהיה קטן מאשר לייצג.
כמו כן, ככל שמדובר יהיה באיסוף נתונים הרי שככל שמגוון רב יותר של אנשים מקבוצות שונות אזי לעיתים נגלה תוצאות אחידות ו/או שונות, כמו גם פרספקטיבה על תוצאות המחקר, לטוב ולמוטב.
מגוון הנחקרים
שכן, באם אנו מעוניינים ללמוד על אוכלוסייה מסוימת ו/או קבוצת גיל מטווח מסוים עד טווח גילאים אחר הרי שבאמצעות המחקר הכמותי נגיע לממצאים מסוימים, כאשר באמצעות אותם שאלונים ו/או עיבוד נתונים נגיע למסקנות ו/או תשובות מסוימות.
מנגד, לעיתים נגלה שלמרות שהסקר נערך בין קבוצת גיל הרי שאף בטווח גילאים שונה ו/או במגוון אחר של אוכלוסייה התוצאות יהיו זהות ולאו דווקא שונות.
מאפייני המחקר
העולה מן האמור, שלא כל מחקר מתאים לכל סוג של מאפיינים, שכן, לעיתים קרה שגילו כי תרופה אחת מועילה לתחום רפואי אחר לאור ממצאים שהגיעו מחולים אשר נטלו את אותה התרופה, אך מנגד, יש לעיתים צורך במחקר עיוני ושונה בסוגי מדע מסוימים.
לכן, באמצעות מחקר כמותי ניתן לנבא תוצאות, לבדוק תיאוריה, מציאת תבנית משותפת בין נתונים, כך שככל יהיו יותר נחקרים ומולם הגדרות המחקר, הרי שנוכל לזהות את אשר אנו מעוניינים לנבא, אם לאו.
דוגמא לכך:
על כן, מחד יכול להיות שילוב פשטני של מקרה בו הלכתי ברחוב וירד גשם, דבר שאינו מעיד על מאומה שהרי אין קשר בין הדברים, אך מנגד, כאמור לעיל בדוגמא, אם הלכנו ברחוב כשירד גשם ונרטבנו זה מביא נתון נכון.
כמו גם, האם 100 איש שהלכו בגשם עם מעיל מסוג מסוים והגשם לא חדר, הרי שהדבר מעיד על יכולותיו של אותו המעיל, ואם דבר יכסה רק אזור מסוים בגוף אזי נגלה מה ניתן לשפר.
אלא, שאם נגלה כי אותו המעיל פגע וגרם אצל חלקם גירודים, אזי אם נבודד את אותה קבוצה נוכל ללמוד כי סוג מסוים של אנשים שהמאפיין שלהם הוא ג מקבל גירודים כאשר הוא בא במגע עם מעיל שמיוצר מבד מסוג ד', וכן על זו הדרך האם גם במעילים מרכיבים נוספים או רק מאותו סוג בד שמאופיין באות ד' וכן הלאה, כך פועל המחקר הכמותי.
