הקראטה, סגנון לחימה יפני מסורתי שנוצר מכמה וכמה סגנונות שונים שאוחדו יחדיו במרוצת השנים. משמעות המילה קראטה בעברית היא "היד הריקה" , מתוך האידיאל וההבנה כי פיתוח הגוף הכרחי על כל רבדיו, השרירים בגוף (כולם!) ועד לעצמות וגמישות במפרקים. מקורו של הקראטה באי אוקייאניה שביפן. כיום, בעולם המודרני, יש הבדל בין קראטה בסגנון אוקינואוי לבין קראטה בסגנון יפני. אך, כל סגנונות הקראטה מאופיינים במגוון רב של תנועות גוף, בעיטות ואגרופים. פעולת ההכאה נעשת בזוויות ובכיוונים שונים.
למרות כל השינויים שעבר הקראטה במהלך השנים, קוד הלבוש המסרותי נשמר. "דוגי"- מן חלוק לבן ממשי בעל דפנות קשיחות יותר לשמירה על החליפה שלמה, וחגורה, חגורה עשויה בד בצבעים שונים לפי רמתו של הקראטקה.
מתחילת שנות ה-70 התחילו להתקיים ביפן תחרויות קראטה, בידיים ורגליים חשופות! מה שגרם לפציעות מדאיגות בקרב המתחרים...
עם זאת, ברמות הגבוהות, ההגנה הייתה מאוד רצינית, עבודת הרגליים והידיים על מנת להלום ולהתחמק ממכות הייתה עילאית, שמא יחטפו נוק-אווט!
מוטב להגיד כי הקרבות בעבר היו טיפה משעממים, מכה אחת, מכת מחץ וזהו, ככה זה ברוב הפעמים נגמר.
במרוצת הזמן, הקרבות השתכללו. החוקה, והמיגונים השתדרגו וכמות הפציעות ירדה. נתון שגרם לעלייה במספר הספורטאים ברחבי העולם העוסקים בקראטה, ובאומניות לחימה בכלל.
תאמינו או לא, תהליך המיגון התחיל לא בגלל הפציעות.. מוזר אתם שואלים? גם אני הרמתי גבה בפעם הראשונה ששמעתי את זה, אחרת ממה עוד אפשר להבין שצריך מיגון?
אי שם בשלהי שנות ה-90, התחיל גל האיידס. באחת מתחרויות הקראטה, מתחרה אחד בעט בשיניו של יריבו וניצח. עממה, כף רגלו של הבועט נשרטה מהשיניים מה שגרם להעברת מחלת האיידס. ידוע כי שיניים הם גורם להעברת מחלות כמו איידס, טטנוס, כלבת וכו'.
לכן, מאותו מקרה, הוחלט להשתמש בכפפות. בתחילה, הכפפות היו דקות מאוד, רק לשם מחיצה בין הידיים והרגליים. היום, המגנים עשויים ספוג חצי קשיח וחובה ללבשם בכל תחרות עפ"י התקן.