בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק פשיטת הרגל והתאוששות כלכלית 2018 החדש - חדלות פירעון של יחיד. חוק פשיטת הרגל החדש החליף ו/או תיקן למעשה את כל מערכת פשיטת הרגל הישראלית, ובמקרים רבים אימץ והסדיר את הפסיקה הישראלית שהתפתחה עם השנים. מאחר שהחוק החדש של חדלות פירעון של יחיד נכנס לתוקפו, והנהלים להוצאת צו הקפאה לפני מועד זה עדיין צריכים לציית לחקיקה קודמת, הפסיקה בנושא הפרשנות והיישום של חוק פשיטת הרגל החדש עדיין לא נמצאת. מספיק, ועדיין נדרשת הסתמכות על חקיקה קודמת ופסיקה. חוק המשכון משנת 1967 הוא תקנה כללית על הקמת ושיפור משכון קניין וזכויות על פי החוק הישראלי. על התחייבות אלה כפופים גם הוראות ספציפיות של חוקים שונים אחרים הנוגעים להקמת בטחונות על נכסים ספציפיים או הקשורים לחלקים מסוימים: נכסים ספציפיים, וסוג החייב.
חוק החדש של חדלות פירעון של יחיד מגבש הוראות ספציפיות להכרה בהליכים זרים בהתאם לוועדת האו"ם לחוקי הסחר הבינלאומי חוק מודל לחדלות גבולות ותקנים בינלאומיים. תקנות אלה נוגעות למידע וזכויות הגישה של נושים זרים להליכים ישראליים. הוא גם קובע בבירור כי זכויותיהם ומעמדם של נושים זרים זהים לאלו של נושים ישראלים. הסכמים בין בתי משפט זרים אינם מקובלים.
מערכת השינוי והפשיטת הרגל של ישראל וחוק פשיטת הרגל החדש אינם כוללים מערכות מיוחדות למגזרים ספציפיים. על פי חוק המשכון, בנקים או מוסדות פיננסיים ישראלים רשאים לבטל את הביטחונות שלהם בעצמם בנסיבות מצומצמות ביותר. כמו כן, הם מוגבלים לנכסים מוחשיים מסוימים וניירות ערך נסחרים שהופקדו במוסדות כאלה.
