איך נוצר המייק אפ?
השימוש במייק אפ מתחיל אי שם, הרחק בתוך העת העתיקה. המצרים הקדמונים השתמשו באיפור שיוצר מחומרים שהטבע העניק להם בנדיבותו, כמו כחל שחור לתחימת העיניים, חינה לצביעת אצבעות הידיים והרגליים, ועוד. בשנת 200 לפני הספירה, נשות יוון העתיקה נהגו למרוח את פניהן באבקת עופרת לבנה וגיר – בכדי להאיר את עורן. עור בהיר נחשב בעת הזו ביוון לאופנתי מאוד. גם ברומא הקדומה העדיפו עור חיוור, ונשים (וגברים – גם גברים רומאים נגו להתאפר) וגם הם עשו שימוש בעופר לבנה בכדי להשיג את המראה הנחשק. למרבה הצער, עופרת לבנה מסוכנת ועלולה לגרום אפילו למוות.
גם לאורך תקופת ימי הביניים באירפה נחשב עור בהיר לאפנתי, בייחוד מכיוון שעור שזוף נקשר עם עבודה בחוץ ומתוך כך על השתייכות למעמד הפועלים. עור חיוור העיד על השתייכות למעמד בעל שפע, שלא צריך להתייגע בעבודה מאומצת תחת השמש. במאה ה-6 לעתים קרובות נהגו נשים לגרום לעצמן לדמם על מנת לשוות לעצמן מראה חיוור. בתקופת הרנסנס האיטלקי, נשים רבות נהגו לאפר את פניהן בצבע בהיר, מסיס במים. במהלך המאה ה -17, בתקופה האליזבתנית, נשים וגברים נהגו למשוח את פניהם ב"ceruse" - תערובת קטלנית של חומץ עופרת לבן. איפור על בסיס עופרת רגיל מאוד, וכתוצאה מכך רבים מהם מתו.
במאות ה-19 ה-18 נשים ויקטוריאניות התאפרו מעט או בכלל לא, הודות למלכה ויקטוריה, שתעבה איפור וקבעה שהוא מתאים רק לזונות ולנשים פרוצות.
בעידן אדוארד, נשים השתמשו במייק אפ בצבע עור, ולא הבהירו את עורן כפי שעשו במאות קודמות.
את המייק אפ הדומה לזה בו משתמשים בימנו, המציא אדם בשם קארל באודין (Carl Baudin) מתיאטרון Leipziger Stadt בגרמניה. הוא רצה להסתיר את הרווח שבין הפאה שחבש למצח – ולכן פיתח משחה בצבע עור, עשויה אבץ, אוקר ושומן. המשחה זכתה לפופולריות כה רבה בקרב שחקני תיאטרון אחרים – שהוא התחיל לייצר אותה באופן מסחרי. כך נולד האיפור התיאטרלי הראשון.
בשלב מאוחר יותר, מאפר בשם מקס פקטור (Max Factor) שידרג את המוצר וייצר מייק אפ על בסיס שמן שהיה גמיש יותר והשתקף בצורה טובה יותר תחת תאורה. עד ימנו, ולמרות ההתפתחות המשמעותית בטכנולוגיות ייצור האיפור – נשאר המייק אפ קרוב לנוסחה המקורית שבבסיסה תערובת שומנים ופיגמנט.
פאן-קייק (Pan-Cake)
התפתחות הקולנוע והיכולת להקרין סרטים בצבע, הולידה צורך במייק אפ חדש, שימנע את הברקת העור - שתקפה בצורה לא נאה בסרטים אשר הקורנו בצבע. שחקנים ממש סרבו להשתתף בסרטים צבעוניים בשל כך. בעקבות הצורך במוצר חדש שיתקן את פגמי העור ויכסה אותם בצורה אחידה ולא יראה מבריק על העור – חברת מקס פקטור החלה לייצר מייק אפ חדש ופורץ דרך, שעשה שילוב בחומר הבסיס יחד עם טלק – שהפחית את הברקת העור והקנה לו כיסוי ומראה אחיד בו זמנית. המייק אפ נמכר בצורת עוגה עגולה קטנה, והוחל על העור בעזרת ספוגית.
המייק אפ הפך ללהיט ענק, והשימוש בו חרג ממסגרת עולם הקולנוע ומהר מאוד הפך לפופולרי בקרב נשים ברחבי העולם כולו.