לוגו אתר מאמר.נט
שלום אורח
התחבר לאתר או הרשם לאתר מאמר.נט
3655 מאמרים 1082 כותבים 447 קטגוריות הוספת מאמר
מילות מפתח
בקשה ליישוב סכסוך

דמי שימוש ראויים

פורסם בתאריך 11/11/2021      /      נכתב ע"י irisch

מסגרת נורמטיבית
יודגש, כי אם בעבר היה צריך להגיש תביעה נפרדת, בגין כל עניין הקשור לגירושין (כשמי מבני הזוג מעוניין שבית משפט לענייני משפחה ידון בו), כיום, בהתאם לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א- 2020, על התובע המגיש תובענה כספית או רכושית, (לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973); לאחד בתביעה אחת את כל עילות התביעה והסעדים, כלפי אותו הנתבע בשל אותה מסכת עובדתית. (יתר התובענות יוגשו על פי התקנות בתביעות נפרדות לפי עניינם (למשל: תובענה למזונות ולמדור, תובענה בעניין קטינים, וכיוצ"ב).
לכאורה, על פי סעיף 33 לחוק המקרקעין , תשכ"ט – 1969 , "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי עבור השימוש", כלומר, לכאורה, על בן הזוג הנותר בדירה המשותפת לשלם מחצית משכר הדירה לבן הזוג שעזב. בנוסף, זכותו של בן הזוג לקבלת תשלום, נובעת גם מדיני עשיית עושר ולא במשפט.
יחד עם זאת, סעיף 31 (א) (1) לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 קובע כי באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים, להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר.
ההלכה בעניין פסק דין "זרקא נגד פארס", קובעת כי שכר זה ישולם, רק במקרה בו יוכח כי בן הזוג אשר משתמש בנכס, מונע מבן הזוג השני מלהשתמש גם בנכס.
נטל ההוכחה הינו על בן הזוג שעזב, להוכיח, כי בן זוגו מונע ממנו שימוש בנכס, ולפיכך הוא זכאי לדמי שימוש ראויים.

ראוי להדגיש כי טרם הגשת תביעה, יש להגיש, בקשה ליישוב סכסוך, ליחידת הסיוע הפועלת לצד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולפעול בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו – 2016.
יצויין כי במידה והצדדים לא יצליחו להגיעו להסכמות, במסגרת תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק הנ"ל, רשאי בן הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, מתום תקופת עיכוב ההליכים, תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים, לערכאה השיפוטית שיבחר (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני).
 
סמכות הדיון
יוזכר כי לבית משפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, סמכות מקבילה לדון בעניינים הקשורים להגשת תביעת גירושין, בין בני זוג יהודים. לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני הרכוש, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש ראשון לבית הדין תביעת גירושין, אליה נכרכו ענייני הרכוש ואם לא נפל פגם כלשהו בכריכת תביעת הרכוש לתביעת הגירושין.
מנגד, אם אחד מבני הזוג הקדים והגיש ראשון תובענה בענייני רכוש לבית המשפט לענייני משפחה, הסמכות הבלעדית לדון בהם תהא של בית המשפט לענייני משפחה.
 

29 צפיות
1 כניסות
מאמרים נוספים מאת irisch