מזגן אינוורטר, מתייחס למנוע החיצוני, הבנוי ומכיל שבבים המסייעים בשליטה על המדחס, כדי ליצור את אפקט החימום או הקירור, הנדרשים.
ברגע שהמזגן מגיע לאפקט המיוחל, מונמכת המהירות של המנוע, לחיסכון מיטבי בחשמל, תוך שמירה על טמפרטורה קבועה.
ההבדל בין מזגן אינוורטר לזה שלא:
ההבדל העיקרי בין שני סוגי המזגנים, הוא המדחס.
במזמן שאיננו אינוורטר, למדחס יש שתי מהירויות בלבד. או 100% מהירות או 0% מהירות. כלומר, כיבוי והדלקה.
במזגן אינוורטר, למדחס יש מהירויות שונות, והוא פועל ברצף ללא הפסקה, תוך שינוי המהירויות בהתאם לצורך, וכך הוא חוסך עד 58% בעלויות המיזוג.
מזגן אינוורטר, הפך להיות דומיננטי בשוק בשנים האחרונות, וחברות המזגנים, מנצלים את הטכנולוגיה המבורכת, החוסכת באנרגיה.
יתרונות האינוורטר
למזגן אינוורטר, יש לא מעט יתרונות, שהראשון שבהם, היא היעילות הגבוהה בחיסכון באנרגיה, המתבטאים בחשבונות החשמל המוזלים.
החיסכון יכול לבוא לידי ביטוי ב- 20-50 אחוזי חסכון כספי.
היתרון השני, נגזר באופן טבעי מהיתרון הראשון, שכן, החסכון באנרגיה משמעו שהמזגן, ידידותי יותר לסביבה ושומר יותר על איכות הסביבה.
המהירויות השונות של המדחס, גורמים למזגן להיות שקט יותר.
האינוורטר גם משפיע על הנוחות באופן כללי, משום שהוא מתייצב תמיד על הטמפרטורה שנקבעה לו, בעוד שבמזגן רגיל, צריך יהיה "לשחק" עם המעלות.
מזגן אינוורטר מגיע לטמפרטורה הייעודית בזמן קצר יותר, משום שהוא מגיע לתפוקה מרבית בזמן קצר.
התחזוקה השוטפת של מזגן אינוורטר, נשמרת לאורך זמן, בעוד שבמזגן רגיל, הכיבוי וההדלקה און אנד אוף, פוגעים בסופו של דבר, בעוצמה ובכח שלו.
היתרונות במזגן שאיננו אינוורטר
היתרון העיקרי והיחיד במזגן רגיל, הוא שעלותו, זולה יותר מעלות מזגן אינוורטר.
סיכום יתרונות
ניתן לסכם בכמה דגשים עיקריים, את יתרונות האינוורטר:
- חוסך בחשבונות חשמל
- ידידותי לסביבה
- שקט
- טמפרטורה קבועה
- מחמם ומקרר במהירות
- תחזוקה שוטפת פחותה
- עמיד לאורך זמן
דברים שכדאי לדעת
מזגני אינוורטר שולטים בטמפרטורת החדר.
משרד האנרגיה קובע, כי מזגני אינוורטר ברמה 3, חסכוניים ב-7% מבחינת אנרגיה, ממזגן רגיל ברמה 5.
מזגני אינוורטר, הם מזגנים מפוצלים בלבד.
מזגן הפועל למעלה מ-4 שעות ביום, כדאי שיהיה אינוורטר.
התקנת מזגני אינוורטר
מרבית עבודת ההתקנה של מזגני אינוורטר, זהה לעבודת ההתקנה של כל המזגנים האחרים. ההבדל היחיד הוא בחיווט שבין היחידה הפנימית, ליחידה החיצונית.
שלבי ההתקנה המומלצים, כדקלמן:
1. לבחור את מיקום המזגן על קיר שאיננו קיר תומך, אך יחד עם זאת, יציב וחזק לשאת את משקל המזגן, והוא גם קיר חיצוני.
2. לוודא מרחק של 1 מטר לפחות, מנקודות חשמל ותקשורת, ולהימנע ממקומות הקרובים לנקודות גז או נתזי שמן.
3. יש לקבע את התושבת של המזגן, באופן שהיא מפולסת.
4. לעשות חור בקוטר 8 ס"מ, להעברת הצנרת והכבלים החוצה. לוודא שאין חשמל שעובר במיקום זה.
5. לחבר את המחברים האלקטרוניים ביחידה הפנימית.
6. להעביר את הכבלים והצנרת בחור שייצרנו, ורק אז לחבר ליחידה הפנימית.
7. לקבע על התושבת, את הפאנל של המזגן הפנימי.
8. לקבע את היחידה החיצונית, הרחק ממקורות אבק וחום.
9. רצוי לקבע על פלטת בטון, ישרה ויציבה.
10. לאבטח את היחידה בברגים לפלטה.
11. לבדוק את החיווט האלקטרוני של היחידה החיצונית.
12. לחבר את הצנרת והכבלים ליחידה החיצונית.
13. לבדוק את לחץ האוויר, היוצא ממעגל הקירור.
14. לקבע את הצנרת לקיר בעזרת קליפסים.
15. לאטום את החור בעזרת קצף מתנפח.
16. להדליק את המזגן וליהנות!
לאור הנתונים והעובדות, שאלת כן או לא היא שאלה רטורית. ברור שכן.