שולחנות פוקר

פוקר הינו משחק קבוצתי, שמטרתו ליצור רצף או קומבינציית קלפים, הטובה ביותר, בהתאם לכללי המשחק

המשחק "הארד קור", הוא משחק הימורים, כשכל אחד מהשחקנים, מטרתו לשכנע את שאר השחקנים, כי בידיו קומבינציה מנצחת, וכל אופן שכנוע, כשר ומותר

על מנת לזכות בקופה, יכול שחקן לשכנע את השחקנים, כדי שיפרשו מהמשחק ואז הוא זוכה בקופה. בפועל, ייתכן והוא מרמה, והקלפים שבידיו, לא שווים דבר.

במידה וישוו את ההימור שדרש, ויוסיפו לקופה, יהיה חייב לחשוף את קלפיו ולהתגלות במערומיו. במקרה כזה, השחק שהשווה את ההימור, יזכה בקופה במידה וקלפיו, בקומבינציה גבוהה יותר. במידה ולא רימה, ויש לו יד מנצחת, יזכה בקופה בכל מקרה.

כמובן שהעדפתו של כל "רמאי", שיאמינו לו ויפרשו, ואז הוא אינו מחוייב בחשיפת קלפיו.

היסטוריית הפוקר

ישנם שיאמרו כי משחק הפוקר, על גלגוליו השונים, החל לפני כ-1,000 שנה.

קיים ויכוח לגבי מוצאו התרבותי של המשחק. חלק מאמינים כי בצרפת, חלק בסין וכו'.

צרפת, באופן כללי, הביאה את המשחק לצפון אמריקה, בעיקר באזור ניו אורלינס, בשנת 1803.

המשחק השתנה בעקבות המעבר התרבותי והחל להתפרסם ברחבי אמריקה ומחוצה לה, בשל העובדה, שמלחים וצוותי סיפון, נהגו לשחק בפוקר.

במלחמת העולם הראשונה, המשחק נפוץ בקרב החיילים, והפך להיות הבילוי העיקרי בברים, במערב הפרוע. ב-1871, הפוקר הגיע לאירופה, ובמשך הזמן, נוצרו משחק פוקר שונים.

המשחק המוכר והידוע, "טקסס הולדם", שהחל ב-1970, נכנס אף לתחרויות בינלאומיות רשמיות, כמו גם במועדוני קזינו.

השולחן והמשחק

היות והמשחק הפך להיות כוכב הקזינו, ונערכות תחרויות רשמיות בינלאומיות, נוצר הצורך לעצב שולחן המיועד למשחקי שולחן, בעיקר לפוקר.

שולחן הפוקר משמש למשחקי "טקסס הולדם", הוא מכוסה לבד או בד עשוי טפלון, המסייעים לקלפים להחליק על פני השולחן.

כשהפוקר שוחק בהתחלה, שולחנות ברים, מילאו את הצורך, ונעשה בהם שימוש. השחקנים לא היו מפונקים, לא חיפשו נוחות או פאר, הם פשוט באו לשחק.

שולחנות קזינו, הנפוצים כיום, יש להם מטרה ברורה, והיא לספק נוחות מירבית, כדי שהשחקים יאריכו את משחקם, וככל שישחקו יותר, יבזבזו יותר כסף.

המראה של שולחנות הקזינו, מעביר תחושה של יצירת אומנות. שולחנות הפוקר גדולים, עשויים עץ מלא מגולף, כשלוגו הקזינו, מודפס על הבד המצפה אותו, הנקרא טופ.

שולחנות הפוקר, המשמשים בתחרויות, צורתם אובלית, השחקנים ישובים סביב עיקולי השולחן, סביב הדילר, כשפניהם מופנים אליו.

שולחנות פוקר לחובבנים, זמינים במגוון צורות. אובליים, עגולים ואפילו מתומנים, כשהדילר משנה את מיקומו.שולי השולחנות המקצועיים, מצופים לרוב בחומר, כמעין ספוג, כדי שהשחקנים יוכלו להניח את זרועותיהם ולנוח.

בדרך כלל קיים אזור עשוי עץ, הנקרא "מסלול מירוצים", המיועד לאיסוף ערימות הצ'יפים.

הטופ שבטופ

שולחנות הפוקר, מכוסים בפני השטח, במה שנקרא "טופ", שהוא סוג של מפה, שהיא חלק אינטגרלי מהשולחן.

הטופים הקיימים כיום, יכולים להיות בהזמנה אישית ובהתאמה, בצבע, בגודל וכן בהדפסה על גבם.

החומרים הנפוצים ביותר לטופים, הם לבד, ובד המכיל טפלון, הנקרא בד מהירות. הללו מקנים לקלף את היכולת להחליק על פני השולחן.

הלבד הוא אופציה המתאימה יותר, לשולחנות חובבנים.

בד המהירות, יקר יותר, אך הוא הבחירה הנכונה לשחקנים מקצוענים או לשחקני היוקרה בקזינו.

בד המהירות חלק, והוא דוחה כתמים, ונוזלים לא נספגים בו.

אין ספק כי חווית המשחק, נוצרת גם מהאווירה, מהשולחנות המשדרים יוקרה, ומהפיצ'רים בשולחן המייצרים נוחות.

כאמור, לקזינו יש את כל האינטרס שבעולם, שהאורחים יחושו מספיק בנוח, כדי לא לעזוב.