תורת הביטחון - הבוטח בה' ישוגב
לעומת זה, מי שאינו מפחד כלל, אלא שם כל בטחונו אך ורק בהשי"ת, מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחד חמש מאות, ומחמת בטחונו יזכה להינצל מכל צרות שבעולם. כדכתיב (משלי כט, כה:) "חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב." וביארו המפרשים שכמו שאם אחד ירא ומפחד זו סיבה שיינתן לפניו מכשול שלא היה שם מקודם, כמו כן הבוטח בה,' ינצל מכל צרות הראויות לבא עליו. ר' צדוק הכהן (צדקת הצדיק אות ק"ע) כתב וז"ל, "כשהקב"ה רוצה להיטיב לאדם ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר אז מזמין לפניו צער או פחד מעין דבר זה וכדרך שאמרו ז"ל (יבמות סד, א:) מפני מה היו אמהות עקרות וכו.' או רואה אחר מעונה באותו דבר ומבקש רחמים עליו כדי שיהיה הוא נענה וכמו שנאמר (איוב ג, כד:) פחד פחדתי וגו.' כי כל דבר שהשם יתברך רוצה להביא לעולם או לאדם היא מתפשטת לכמה גוונין ויש בה ההיפך גם כן חס ושלום וכדרך שאמרו (שמות רבה ל,' וזוהר ח"ג דף רט"ז) בדור המבול שהיו מעותדים לקבל תורה אילו זכו. וכן בכל דור ובכל אדם. ולכך כשמתעורר מדה זו לטובה מתעורר גם כן ההיפך חס ושלום ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב. אבל לעולם הוא בא הדבר שמתפחד רק שבא ההיפך דהיינו כל מיני טובה שבדבר זה," עכ"ל. מבואר מדבריו, שאם מרגיש פחד או צער, שאפשר שתבא עליו איזו צרה, זו טובה מטובות השי"ת, שמרגיש פחד, ויש לו יכולת תבא עליו אותה צרה, שהרי בידו עקר אותה. אבל אם חו"ש נשאר באותו פחד, זו סיבה שתבא עליו אותה צרה.
יהיה טוב
ידוע פתגם גדולי הצדיקים:"תחשוב טוב - יהיה טוב." ומקורו מדברי הזוהר (ח"ב דף קפ"ד ע"ב:) "ועלמא עלאה לא יהיב ליה, אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה דינא בקבליה, כגוונא דא (תהלים ק, ב:) עבדו את ה' בשמחה, חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, הכי נמי האי עלמא תתאה כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא," ע"כ. [תרגום: ועולם העליון לא נותן לו, אלא כמו שהוא עומד. אם הוא קיים בהארת פנים מלמטה, כמו כן מאירים לו מלמעלה. ואם הוא עומד בעצבות, נותן לו דין כנגדו. כמו זה, "עבדו את ה' בשמחה." שמחה של בן אדם מושך לעצמו שמחה אחרת עליונה. כך גם זה העולם התחתון, כמו שהיא מתעוררת, כך מושך מלמעלה," ע"כ]. חזינן להדיא שהנהגת השי"ת תלויה כפי מצבו של כל אחד אחד. מי שהוא בשמחה נותנין לו עוד שמחה, ואם חו"ש הוא בעצבות, זו סיבה שנותנים עליו עוד דינים. והביאור בזה, שזו הנהגת השי"ת עם הבוטחים בו, שאם בוטח בה,' השי"ת יצילו מן הצרה, אע"פ שאותה צרה ראויה לבא עליו. ואם אחד חו"ש אינו בוטח בה,' ומפחד וירא מאיזו צרה שאפשר שתבא עליו, זו גופא סיבה שתבא עליו אותה צרה. הכל תלוי כפי מחשבתו. וע"כ בכל מצב שהוא, הבחירה נמצאת בידו, אם יעלה על דעתו מחשבות שלא יצליח, זו סיבה שלא יצליח, אבל אם יעלה על דעתו מחשבות שיעזרהו השי"ת שיצליח וע"כ הוא מרגיש בשמחה שיודע שיצליח - אז יצליח. וכן מי שנחלה, אם יעלה על דעתו מחשבה שהשי"ת ירפא אותו מחליו וע"כ הוא בשמחה, יזכה שירפאהו השי"ת מחליו, ואם מעלה בדעתו מחשבה שלא יתרפא מחליו, לא יזכה לישועת ה.' וכן בכל עניני מסחר, אם יעלה במחשבתו שיעזרהו השי"ת שירוויח ויצליח, יזכה להצליח וירוויח במסחרו, אבל אם חושב שלא יצליח - לא יצליח. דמי שחושב שלא יצליח אינו בוטח בה' שיעזרהו - שאם היה בוטח בה,' לא הייתה עולה על דעתו מחשבה כזו.
