טבע האדם
התשובה מתחילה מהטבע שלנו, של בני האדם. הטבע שלנו, כלומר התכונה הבסיסית שלנו שאין אפשרות לשנותה היא רצוננו לקבל תענוג. כל פרט במערכת רוצה שיהיה לו הכי טוב בעולם, עם כמה שפחות מאמץ. ואחרי שהאדם סיים לקבל את כל מה שהוא יכול, הוא מבקש לקבל את הדבר הכי הכי שווה! את התשובה לשאלה: למה חיים???? מה הסיבה?
האם יש סיכוי לדעת את התשובה הזאת? לדעת באמת, כמו שאנחנו יודעים אם לילה או יום? ממש להבין איך ובשביל מה נוצר העולם... מסתבר שאחד, אברהם אבינו שמו, חקר וגילה את התשובות. וקבוצת אנשים בשם בני ברוך לומדים את זה בימים אלה ממש.
שיטות אברהם
הטבע, כותב אברהם בספר היצירה, הוא אחד. והוא עליון. הוא כוח עליון והתכונה שלו אהבה ונתינה. הרצון של הכוח הזה הוא להשקיע פיתוח בבני האדם עד שיהפכו להיות אוהבים ונותנים ממש כמו הכוח הזה. אז נהיה דומים ונהייה ראויים לשמנו: "אדם."
אבל זה לא פשוט, כי הרי נולדנו עם טבע אחר, טבע שרוצה לקבל הכול לעצמו, לא לתת. אברהם אבינו והתלמידים שלו יצרו תרגילים מיוחדים שהמציאו, שיצרו מקום לקבלת אור מתקן. וברגע שהאור המתקן הגיע אליהם, נוצרו באברהם והתלמידים תכונות חדשות של נתינה ואהבה, ממש כמו שהכוח "רצה."
אז מה הקשר של טבע האדם והנרות והפמוטים?
בארגון בני ברוך מסבירים, אותו הטבע שלנו שרוצה הכול לעצמו, הוא בעצם לא דבר אחד אלא כמה, וכל חלק כזה של הרצון צריך להפוך להיות רצון לתת לאחרים. כלומר כל חלק של רצון צריך להתלבש בכוונה חדשה!
ונחזור לנרות...
בעמותת בני ברוך מגדירים כך שבת וחול: כשהרצונות עוברים תיקונים זה נקרא חול, ואז מתקנים וכשזמן התיקון מכונה 'ימות החול', ובו מתקנים בעזרת האור את חלקי הרצון. רצון האדם מתחלק לחמישה חלקים פלוס החלק שנקרא שישי שבו נמצאים כל האורות שהזמנו כל השבוע. בשבת מתווספת מנת האור שמתגלה כבר ברצון המתוקן. שני האורות: אור התיקון ואור השלמות מסומלים בנרות שבת.
המצב שנקרא שבת הוא מצב בו חשים עולם עליון. המקובלים הרגישו את המצב הרוחני הזה וכדי לסמל אותו המקובלים קבעו לנו את מנהגי שבת. בזה שנקיים את המנהגים לא נתקן את ליבנו, אבל ניזכר במקור הרוחני שלהם וזה ייתן לנו טעם והשתוקקות לגלות מקור זה...
נרות השבת מודלקים לפני שבת כי בשבת אסור להדליק אש. משמעות להדליק זה לתקן. שבת מסמלת את מצב התיקון ולכן לא מדליקים, לא מתקנים, הכול כבר מתוקן.
ומדוע האישה דווקא מדליקה את הנרות? אומרים שהחלק הנקבי (גם אם הוא בזכר) הוא גילה את החוסר, ואז התחיל תהליך התיקון, שאת סיומו מסמלת השבת. האישה התחילה את התיקון ולכן היא תחילה את השבת. בהדלקה אחרונה. תיקון אחרון.
כיסוי העיניים משמעותו הסתרה של הרצון לקבל. מסמלים את סיום תהליך התיקון: הרצון לקבל מוסתר, כלומר האדם לא נהנה מדבר בשביל עצמו, רק למען אחרים. כשלפי המנהג מורידים את הידיים מהעיניים, מבחינה רוחנית זה נקרא שהאדם כבר יכול להנות מהאור בשביל אחרים, ואפילו להעביר להם אותו.
שבת שלום
ובתוך התיקון הזה, שבת הרוחנית, נמצאת התשובה המלאה של שאלת השאלות: למה אנחנו חיים? אנחנו חיים כדי ששפע של אור יעבור דרכנו ויגיע ויזרום לאחרים, אנחנו חיים כדי להיות חלק פעיל ומלא אושר בבריאה. שנזכה לשבת שלום!
