צוואות הדדיות הן כלי משפטי רב עוצמה, המאפשר לבני זוג לתכנן יחד את עתיד רכושם לאחר לכתם. הרעיון העומד בבסיסן הוא פשוט ויפה: כל אחד מבני הזוג מבטיח את רווחתו של השני, ולאחר מכן מתווה את הדרך בה יחולק העיזבון לדור הבא. אולם, כמו בחיים עצמם, גם בתחום המשפט, תוכניות עלולות להשתנות באופן בלתי צפוי. סיפור משפטי מרתק שהגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון בישראל, במסגרת בע"מ 130-24, חושף את המורכבות העדינה שעלולה להתעורר כאשר אחד מבני הזוג הנותר בחיים בוחר להסתלק מחלקו בירושה.
במרכז הפרשה עמד זוג אוהב שערך צוואות הדדיות, בהן הסכימו להוריש את כל רכושם זה לזה. מעבר לכך, הם קבעו מנגנון של "יורש אחר יורש", לפיו לאחר פטירת שניהם, ילדיהם יירשו את העיזבון בחלוקה לא שווה: 80% לבן הבכור ו-10% לכל אחת משתי הבנות. תכנון זה שיקף את רצונם המשותף בעת עריכת הצוואות.
נקודת המפנה הגיעה לאחר פטירת אחד מבני הזוג. הנותר בחיים, מסיבותיו שלו, בחר לממש את זכותו החוקית ולהסתלק באופן מלא מחלקו בירושה. הסתלקות זו, שאושרה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יצרה סימן שאלה משפטי משמעותי: מה יעלה בגורל העיזבון של הנפטר הראשון כעת? האם יחולק לפי התכנון המקורי בצוואה, או שיש לפעול לפי כללים אחרים?
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שאישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי במצב של הסתלקות מלאה, יש לפנות לכללי הירושה על פי דין. אחד הכללים המרכזיים קובע כי יורש שהסתלק מחלקו, רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש. המשמעות הפרקטית הייתה מרחיקת לכת: במקום החלוקה הלא שווה שנקבעה בצוואה, העיזבון של הנפטר הראשון יחולק בין שלושת הילדים בחלקים שווים.
בית המשפט העליון אישר פה אחד את פסיקת בית המשפט המחוזי. השופטת יעל וילנר, בפסק דין מנומק, הסבירה כי הוראת "יורש אחר יורש" בצוואות ההדדיות הייתה מותנית בכך שהיורש הראשון (בן הזוג השני) אכן יירש. משבחר להסתלק, תנאי זה לא התקיים, ולכן אין מקום להפעיל את מנגנון "יורש אחר יורש" כפי שתוכנן במקור.
פסק הדין העליון הדגיש את ההבחנה המשפטית החשובה בין "יורש אחר יורש" ל"יורש במקום יורש". במקרה הנדון, הצוואות כללו רק את ההוראה הראשונה. אילו הן כללו הוראה של "יורש במקום יורש" – קביעת יורש חלופי במקרה שהיורש הראשון לא יוכל או לא ירצה לרשת – ייתכן שהתוצאה המשפטית הייתה שונה, והיה מקום לשקול את חלוקת העיזבון לילדים לפי התכנון המקורי.
הסיפור המשפטי הזה מעלה מספר נקודות קריטיות למחשבה עבור כל מי שמתכנן את עתידו באמצעות צוואה, ובמיוחד צוואה הדדית:
הסתלקות משנה את התמונה: הסתלקות מירושה אינה פעולה טכנית בלבד ויכולה לשנות באופן מהותי את אופן חלוקת העיזבון.
הבחנה בין סוגי יורשים: הבנת ההבדלים בין "יורש אחר יורש" ל"יורש במקום יורש" היא חיונית בתכנון צוואות.
חשיבות הייעוץ המשפטי: עריכת צוואה, במיוחד הדדית, דורשת התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה.
הדינמיות של החיים: יש להיות מודעים למגבלות של צוואה הדדית על שינויים עתידיים.
המקרה הנדון מדגיש את הצורך בתכנון משפטי מוקפד ויסודי בעת עריכת צוואות הדדיות. חשוב לשקול תרחישים שונים, כולל אפשרות של הסתלקות מירושה, ולנסח את הצוואה באופן שיבהיר את הכוונות גם במצבים בלתי צפויים. הוספת הוראה ברורה המתייחסת למצב של הסתלקות בן הזוג הנותר בחיים, תוך שימוש מושכל במושגים משפטיים, יכולה להבטיח שהרצונות המשותפים יתממשו כפי שתכננתם.
משרד עו"ד ונוטריון ניר טולדנו לשירותכם:
במשרדנו, בעל ניסיון רב בעריכת צוואות וטיפול בענייני ירושה, אנו מבינים את המורכבויות של תכנון צוואות הדדיות ואת הצורך להתאים אותן לנסיבות החיים המשתנות. נשמח לסייע לכם בבחינת הצוואה הקיימת שלכם ולוודא שהיא מגינה על רצונותיכם באופן המיטבי, תוך התייחסות לכל האפשרויות. במידת הצורך, ננסח עבורכם תיקונים או צוואה חדשה שתבטיח את עתידכם ואת עתיד יקיריכם. צרו קשר עוד היום לייעוץ מקצועי ואישי.
