העולם הדיגיטלי מלא בביטויים מוזרים וטרנדים משונים, אבל אחד היותר משעשעים שכבשו את הרשת לאחרונה הוא ללא ספק: ריקבון מוח איטלקי. אם אתה מוצא את עצמך מגיב ב"בונג'ורנו!" בלי סיבה, או מחקה את מריו בכל הזדמנות, ייתכן שאתה כבר לוקה בתופעה – ונהנה מכל רגע.
ריקבון מוח איטלקי (Italian brain rot) הוא מם שמתאר אובססיה מוגזמת לתרבות האיטלקית כפי שהיא מוצגת באופן סטריאוטיפי והומוריסטי – כלומר לא באמת לאיטליה האמיתית, אלא לגרסה ה"קרטונית" שלה. מדובר בשילוב של קלישאות, אנימציות, מוזיקה, דמויות מוכרות וסלנגים איטלקיים, שכולם יחד יוצרים הומור מוגזם ומדבק.
איך זה נראה בפועל? אנשים ברשת מעלים סרטונים שבהם הם מדברים כאילו הם מאיטליה של דיסני, עם מבטא כבד, הרבה תנועות ידיים וקולות רקע של מנדרולינה. הדמויות הפופולריות שמזוהות עם התופעה כוללות את מריו ולואיג'י, השף מראטטוי, וסצנות מהסופרנוס או מהסרטים של מאפיה איטלקית – הכול כמובן בגרסה הכי מצחיקה וקלישאתית.
למה זה הפך לפופולרי? כי זה פשוט כיף. זה סוג של שחרור רגשי – דרך לצחוק על משהו שהוא מוכר לכולם, מבלי להעליב אף אחד. הרי כל אחד יודע שפיצה, פסטה ואספרסו הם אהבות אוניברסליות. השימוש בריקבון מוח איטלקי הוא יותר קריצה עצמית: "אני כל כך תקוע בתוך ממים של מריו וטוני סופראנו, שזה כבר מרקיב לי את הראש – ואני אוהב את זה."
גם בישראל אפשר לראות את המם צובר תאוצה, עם תרגומים כמו "ריקבון מוח מריואי", "טירוף איטלקי", ואפילו ממים על תלמידים שצורחים "מamma mia" אחרי מבחן קשה.
אז אם אתה מזהה את עצמך בתיאורים האלה, אל תדאג – זה לא מסוכן. להפך, זה אומר שיש לך חוש הומור, ואתה יודע ליהנות מהחיים. רק תיזהר לא להתחיל לשיר אופרה באמצע הסופר. או שכן. האמת? לך על זה. ואל תשכח: פיצה זה לא מאכל, זה מצב תודעתי.