מקובל להניח שבצורה כזאת או אחרת היו קיימות ברחבי העולם בריכות שחייה ציבוריות לפני מאות ויש אומרים גם אלפי שנים. בריכות שימשו לצרכי רחצה (בבתי מרחץ), לצרכי בריאות ואפילו לצרכי פולחן. עם זאת, רק בעת המודרנית הפכה השהות בבריכה לפעילות פנאי נפוצה ומקובלת ותפוצת הבריכות הגיע לרמה שלא הייתה כמותה בעבר.
בריכות מסוגים שונים
לא רק צורות וגדלים שונים ניתן לראות בבריכות השונות. גם מאפיינים וסוגים שונים של בריכות שחייה ציבוריות ניתן למצוא. בין היתר יש בנמצא:
בריכות למטרות ספורטיביות – אלה בריכות שמידותיהן מותאמות לשחייה תחרותית והישגית.
בריכות לפעילות פנאי – בריכות כאלה יכולות להיות במידות מגוונות, לאו דווקא אחידות. לעיתים, בריכות כאלה תשמשנה לפעילויות שונות במקביל, ובחלקן יש גם אזור המוקצה לשחייה במסלולים מסומנים.
בריכת גלים – בבריכה כזאת קיימת מערכת המזרימה ומשנעת את המים ומטלטלת אותם במהירות באופן שיוצר גלים המדמים את גלי הים.
בריכות של מי ים – לצד הבריכות המקובלות, שבהן יש מי ברז או מים מותפלים, ישנן בריכות שבהן מי ים מלוחים.
בריכות טיפוליות – בבריכות כאלה מתקיימות פעילויות טיפוליות להשגת שיפור ביכולת פיזית או שיפור רגשי בקרב אנשים מוגבלים, נכים, קשישים ולעיתים גם ילדים ואף תינוקת. בבריכות כאלה פועלים מדריכים מיומנים.
בריכות לפעוטות – מאופיינות בגובה פני מים נמוך, הנחשב לבטוח לשהות של פעוטות שאינם שוחים. בריכות כאלה יצוידו במשטח ייחודי למניעת החלקה.
בריכות נוספות - בריכות שחייה ציבוריות יכולות להיות משלובות גם עם מתקנים ואטרקציות נוספות למשל בריכות עם מזרקות או מתזי מים בעוצמה רבה, בריכות עם מגלשות מים, מסלולי אבובים ועוד.
הקמה, בטיחות ורישוי
לא כל קבלן, אפילו לא כל קבלן מוסמך מסוגל לעמוד במשימה של הקמת בריכות שחייה ציבוריות. לא מדובר רק בעמידה הנדרשת בכללים ובתקנות כדי שבריכה תוכל לקבל רישיון הפעלה. הקמת בריכות שחייה פרטיות מחייבת מומחיות מיוחדת ויכולות מתאימות. חברות שמתמחות בהקמת בריכות שחייה כוללות על פי רוב צוותים של מתכננים, מהנדסים, פועלים מיומנים ועובדים מקצועיים.
עבודת ההקמה מחייבת ביצוע עבודת הכנה שמעבר לחפירת התשתית והנחת צינורות ומסננים. יש צורך באפיון צרכים, בהתאמה בין החזון לבין אופי השטח הקיים, בחירה מתוך מגוון אפשרויות. במהלך העבודה מבצעים חפירות, מניחים חיפויים, תעלות, צינורות, והכל על פי התקנים הנדרשים מבחינה הנדסית, בטיחותית וסביבתית.
בריכות מתועשות חייבות לעמוד בתקנים מחמירים לא רק בשטח הבריכה עצמה כי אם גם בטיפול בחומרים מסוכנים ואחסונם, צורך בקיום מרפאה, תנאים היגייניים ותברואתיים נכונים, אמצעי הגנה ובטיחות. בריכות שחייה ציבוריות מחויבות לעמוד בסטנדרטים של משרד הבריאות ועליהן להעסיק עובד שעבר הכשרה מטעם משרד הבריאות ואשר תפקידו לבדוק לעיתים מזומנות את איכות המים.
על הנהלת הבריכה לוודא שהבטיחות נשמרת לא רק בזכות פעילות אקטיבית (כגון קיומו של מציל מוסמך) אלא גם בזכות העובדה שהבריכה הוקמה על פי התקן – עם אמצעים למניעת החלקה, מדרגות מוגבהות בשולים, מקפצות תקניות, סימון ברור של גובה פני המים ועוד. רק בריכה שתקבל רישיון ואשר תחדש אותו ותקבל מדי שנה אישור על עמידה בתנאים תוכל לפעול באופן הנכון והראוי, תוך הסבת הנאה לציבור ביחד עם שמירה על בטיחות והגנה על הסביבה.
