שביעות רצון העובדים הייתה מאז ומעולם אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מוטיבציית העובד, התפוקה והנאמנות של העובד ואחד השיקולים המשפיעים על העובד בבחירת מקום העבודה בעת חיפוש עבודה.
כבר משנות החמישים החלו להתפרסם מאמרים ותאוריות הנוגעות לגורמים המשפיעים על שביעות רצון העובדים, מתוך רצון לנסות ולהבין כיצד ניתן להביא להשביח את הארגון על ידי הגברת שביעות הרצון של עובדיו. לאורך השנים ובהתאם להתפתחות עולם התעסוקה ואופיו, פורסמו יותר ויותר מודלים ותאוריות הנוגעות לשביעות רצון העובדים ומותאמות לתקופה ולהתפתחויות התעסוקתית, הטכנולוגית, ההשכלתית, הכלכלית והחברתית.
שביעות הרצון של העובד הינה נגזרת של משתנים רבים ובהם: תנאי העסקה, שכר, סביבת העבודה, אופי התפקיד, תיאור התפקיד, מידת העניין והאתגר בתפקיד, הממונים, העמיתים, שאיפות העובד, השוואה לתנאים של מכרים, השוואה למקומות עבודה קודמים, הרגשת יציבות וביטחון, מכלול התגמולים וההתאמה לציפיות העובד, ההשוואה בין התפוקה בעיני העובד לתמורה שמקבל ועוד.
מכיוון שישנם גורמים משפיעים רבים כל כך, החתירה ליצירת שביעות הרצון אצל העובד אינה פשוטה כלל ועל מחלקת משאבי אנוש בחברה לדאוג לעשות ככל האפשר על מנת להגביר את שביעות הרצון של העובדים הן באופן המתאים לכלל העובדים והן באופן פרטני לכל עובד. זהו אתגר עבור מחלקת משאבי האנוש, במיוחד בתחומי תעסוקה תחרותיים בהם יש לעובד חלופות רבות בשוק התעסוקה ובחברות מתחרות. לכן, בחברות רבות נוהגים לבצע שאלונים, משובים ורעיונות אישיים תקופתיים על מנת לנסות ולאמוד את מידת שביעות רצונם של העובדים והמנהלים.
חברות וארגונים רבים בימינו, גיבשו מדיניות לפיה הארגון מכוון עובד ופועל באופן רציף לשמירה על שביעות רצונם של העובדים ולשימורם של העובדים בארגון. מדיניות זו כוללת מתן בונוסים ומענקים תקופתיים, למידה ממשובי העובדים והמנהלים והפקת לקחים, מסיבות עובדים, ימי גיבוש, מתן חופשה שנתית, ביצוע תחרויות וחלוקת פרסים ועוד. כל אלו נוצרו מתוך המדיניות הכל כך שונה במהותה מזו שהייתה בעולם התעסוקה עד לפני שנות דור, ולפיה העובד כיום נמצא במרכז והינו הנכס החשוב ביותר של הארגון.
צוות סי וי פול מדגיש כי כיום, חשיבותה של שביעות רצון העובד גבוהה מאד ומשפיעה ישירות על תפוקת העובד, על חשיבותו של העובד עצמו לארגון והופכת אותו עבור הארגון לנכס. וכפי שניתן לראות ולשמוע בכל מחלקת משאבי אנוש – העובד כבר אינו מכונה כיום כוח אדם אלא משאב אנושי, וכשמו כן הוא.
