הליך של התנגדות לצוואה הוא הליך משפטי מורכב. שכן, להבדיל מהליכים משפטיים "רגילים" במסגרתם ניתן לחקור את העד המרכזי על גרסתו וטענותיו, במסגרת הליך של התנגדות לצוואה לא ניתן לערוך חקירה לאדם שנפטר שערך הצוואה על מנת לדעת מה היו מניעיו וכוונותיו במועד עריכת הצוואה. לכן, כלל הראיות והעדויות משמעותיות מאוד.
אילו עילות התנגדות יש כנגד צוואה?
כשרות מצווה
סימן ב לפרק השלישי לחוק הירושה, דן בנושא של תוקף צוואה, ומונה מספר נושאים שככל והמתנגד לצוואה יצליח להוכיח אותם - עשוי בית המשפט להורות על ביטול הצוואה.
כך למשל סעיף 26 לחוק הירושה הדן בנושא של כשרות לצוות קובע כי "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה". לכן, אדם המתנגד לקיום צוואה צריך להוכיח בפני בית המשפט מכוח עילה זו, כי עורך הצוואה לא היה כשיר מבחינה קוגנטיבית במועד עריכת הצוואה, ואת השלכות המסמך שהוא עורך. מדובר בעילה הקשה להוכחה, ונדרש בדרך כלל להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה, אשר יידרש על סמך מסמכים רפואיים להעריך באם המנוח שהותיר אחריו צוואה היה במועד עריכתה כשיר או לא. לעתים בתי המשפט אף ממנים מומחה מטעמם על מנת להעריך את כשירותו של המצווה.
השפעה בלתי הוגנת על המצווה
סעיף 30 (א) חוק הירושה קובע כי: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". על המתנגד לצוואה מכוח עילה זו להוכיח בפני בית המשפט, כי במועד עריך הצוואה הנהנים מהצוואה השפיעו באופן בלתי הוגן על המצווה, ולחצו עליו בכל מיני דרכים על מנת לגרום לו להוריש את רכושו לטובתם.
קיימים מספר מבחנים שבאמצעותם בוחנים בדרך כלל בתי המשפט נושא זה. כגון מבחן התלות, הקובע כי ככל ועורך הצוואה היה תלוי באדם שהוא הוריש לו את רכושו, ואותו אדם ניצל את תלותו של עורך הצוואה, והיה מעורב בעריכת הצוואה, כך יגבר הסיכוי שבית המשפט יקבל טענות מכוח עילה זו.
