בנפש כל אדם קיים דחף מובנה להגשים את עצמו. הגשמה עצמית ברמה הבסיסית ביותר מתבטאת ברצון להתרבות, להביא לעולם צאצאים ולדאוג לשרידותם. אינסטינקט ההתרבות קיים אצל כל היצורים החיים, שכן בלעדיו לא היה להם המשך. ואולם אינסטינקט ההתרבות הוא רק נדבך בסיסי וראשוני בתוך אינסטינקט ההגשמה העצמית הכולל.
אינסטינקט ההתרבות הוא זה שדוחף, למשל, את דגי הסלמון, בהיותם באוקיינוס, לעשות את כל הדרך המפרכת, המתישה והמסוכנת במעלה הנהר, במשך ימים, ע"מ להגיע לערש הולדתם ושם להשריץ ולהפרות את ולדותיהם, לדאוג להם למקום מוגן ככל האפשר ולאחר מכן למות. אינסטינקט זה הוא שדוחף, לעתים, בעלי חיים לסכן או להקריב את חייהם למען דור ההמשך שלהם.
אצל בני האדם התרחב אינסטינקט ההגשמה העצמית ונוספו לו ביטויים נוספים ובהם השאיפה להטביע חותם כלשהו בעולמנו, השאיפה לבלוט או להיבדל באורח כלשהו, הרצון להגיע להישגים, החיפוש אחר תכלית, משמעות או תוחלת לחיים ועוד. הגשמה עצמית מתבטאת גם בדביקה באמונות שונות ומשונות ואימוץ אידיאולוגיות, ובהן קיצוניות. למעשה כל פעולה שנועדה למלא חלל או ריקנות פנימית כלולה במסגרת ההגשמה העצמית ובכלל זה, העסקה עצמית, עבודה, חשיפה לגירויים חיוביים או שליליים, לימודים, מחקר, סיפוק הסקרנות, ספורט, תחביבים, סיפוק צרכים ואפילו בילויים. כל פעולה המביאה לנו סיפוק או אושר כלולה במסגרת ההגשמה העצמית.
אינסטינקט ההגשמה העצמית (The self-realization instinct) חופף במידה רבה את אינסטינקט ההישרדות (יצר הקיום) ועם זאת זהו אינסטינקט נפרד בעל קיום עצמאי שלעתים נמצא אפילו בסתירה ליצר הקיום. שני האינסטינקטים מתחילים באותו גזע ובשלב כלשהו מתפצל אינסטינקט ההגשמה העצמית לענף נפרד.
על עוצמתו ועצמאותו של אינסטינקט ההגשמה העצמית ניתן ללמוד מאותם פנאטים למיניהם, שלמען מטרה הנראית בעיניהם כעילאית, מוכנים להצטרף לארגונים המסכנים אותם ואף להקריב את חייהם למענה. בעיניהם ההתאבדות עבור מטרה המשרתת את אמונתם היא תכלית ושיא ההגשמה העצמית. זוהי דוגמא לכך שיצר ההגשמה העצמית יכול לגבור אפילו על יצר הקיום.
הגשמה עצמית ואושר
פעילות מוצלחת בכיוון של הגשמה עצמית מרוממת את הרוח ונוגדת דיכאון. מאחר שמטרת אינסטינקט זה היא השגת אושר ניתן להחליף בנקל את המילים "אינסטינקט ההגשמה העצמית" בביטוי "החתירה לאושר". ככל שהפעולה שאנו עושים במסגרת ההגשמה העצמית היא משמעותית וחשובה יותר כך גדולה יותר מידת הסיפוק והאושר שאנו מפיקים ממנה, אם היא מצליחה.
אדם הנמצא בעיצומו של הליך הגשמה עצמית משמעותי הינו בעל סיבולת גבוהה יותר ויכולתו לספוג פגיעות גבוהה יותר. דוגמא לכך הינם אותם נזירים ופקירים המונעים מעצמם את הנאות החיים למען אמונתם או ע"מ לבטא את יחודם. אדם החולה במחלה קשה או סובל ממגבלה קשה יכול להיות מאושר אם הוא עסוק במטרה משמעותית של הגשמה עצמית ועצם העיסוק בה יכול גם להאריך את חייו. אנשים החולים במחלות סופניות סובלים פחות אם ניתן להם, לקראת סוף ימיהם, להשלים הליך של מימוש עצמי, כגון עבודת מחקר, דוקטורט, או פעולה מטביעת חותם אחרת.
בספרו "האדם מחפש משמעות" מתאר ויקטור פרנקל את המציאות בקרב האסירים במחנה השמדה המנוצלים ככוח עבודה בתנאים איומים עד למותם. ויקטור פרנקל מגיע למסקנה כי עיקר שאיפתו של האדם היא לממש את המשמעות, הפשר של חייו ושל ערכיו הפנימיים ואם ימצא את הפשר והתובנה הפנימית יפתר גם חלק ממצוקתו הנפשית. הנה כי כן, גם בתנאים המחרידים ביותר ממשיך להתקיים אינסטינקט ההגשמה העצמית והפעלתו יכולה להקל במקצת את הסבל.
פגיעה בהליך ההגשמה העצמית יכולה להוביל לדיכאון. הליך ההגשמה העצמית נפגע כאשר אדם נכשל במטרות הניצבות לפניו (או שהציב לעצמו), או אם אין לו מטרות או תכלית, אם אותן מטרות איבדו את משמעותן בעיניו, או אם הוא מרגיש שהמטרות הניצבות לפניו הן מעבר ליכולתו להגשימן. בעיני אדם שאיבד עניין בחייו כל מטרות החיים חסרות טעם ותוחלת והוא רואה בהן מטלות שיש לבצען ולא דרך של הגשמה עצמית.
לידת תינוק וגידולו מהווה בעיני רוב רובם של האנשים ביטוי בסיסי ועילאי של הגשמה עצמית. מסיבה זו קשה להבין את הנשים שנכנסות לדיכאון שלאחר הלידה. ניתן להסביר דיכאון זה בכך שהן רואות בהבאת ילד לעולם וגידולו משימה גדולה מדי עבורן, הנמצאת מעבר ליכולתן לבצעה.
אינסטינקט ההגשמה העצמית והאבולוציה
אינסטינקט ההגשמה העצמית בצורתו הבסיסית ביותר, דהיינו הדחף להתרבות, היה חייב להיוצר בד בבד עם היוצרות החיים. עצם היוצרות החיים ללא הדחף הראשוני להתרבות לא היתה מאפשרת כלל את האבולוציה.
הדחף להתרבות, להתפתח ולהשתפר כל הזמן עומד בבסיסו של אינסטינקט ההגשמה העצמית. אינסטינקט זה הוא למעשה הכוח המניע הנסתר של האבולוציה, אשר הביא לכך שהמינים הלכו והתפתחו והשתפרו. הוא זה שהביא ומביא את מין האדם לרמתו הנוכחית ודוחף אותו הלאה קדימה. כולנו מתוכנתים לחתור לאושר ולהתפתח, גם אם הדבר כרוך במלחמות, באי צדק ובחוסר יושר. בסופו של דבר הקידמה מנצחת.
עצם היוצרות החיים הינה פלא לא מובן. העובדה שבד בבד עמם נוצר גם אינסטינקט ההגשמה העצמית מכפילה מעוצמתו של פלא זה. שאלה אחרת הנשאלת היא אם פלא כפול זה יכול היה להיוצר מאליו, או אם עומד מאחוריו תכנון תבוני (Intelligent Design) כלשהו.
