ניתוח מנהיגות רמטכ"ל מלחמת יום כיפור 1973
https://drive.google.com/file/d/146JoTsu6VxDQschoVsugLQPJfYySbJVc/view?usp=drivesdk
המלחמה הסתיימה ב- 24 באוקטובר 1973 (הפסקת האש על פי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם), כשיד ישראל על העליונה בשתי החזיתות, אבדותינו (כמו גם אלה של האויב) היו כבדות מנשוא: 2689 הרוגים, 16 נעדרים , 7251 פצועים ו-301 שבויים. ועדת אגרנט קבעה כי רמטכ"ל מלחמת יום כיפור 1973 רב אלוף אלעזר הוא האשם העיקרי בתוצאות המלחמה, והמליצה להפסיק את כהונתו כרמטכ"ל. בכך שאלעזר השהה את גיוס המילואים לפני המלחמה ולא הכין את הצבא כראוי.
הטיעון שנבדק באמצעות המודל להלן : כיצד מאפייני מנהיגותו של רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים 1973 תרמו לניצחון יוצא דופן להמשך קיומה של ישראל ודיבורים על “חורבן הבית השלישי”, בדמות 101 ק"מ מקהיר וכ- 35 ק"מ מדמשק, אשר משפיעות גם היום לאחר 47 שנה למלחמה? האם יש לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לרא"ל דוד אלעזר
תוצאות(ציון) מרכיבי המודל לבחינת מנהיגות ותפקוד רמטכ"ל נלחמת יום כיפור 1973 רב - אלוף דוד אלעזר הנם כלהלן:
יוזמה וניצול הזדמנויות) 96) קבלת ההחלטות(85) עבודת המטה (90)
התמודדות עם משבר (93) יחסים עם דרג מדיני הצבאי (85)
הערכת ציון משוקלל (משקל כל רכיב מודל = 20% ) - 89.83
ממצאי מודל פנתגרם לבחינת מנהיגות רמטכ"ל מלחמת יום כיפור 1973 רא"ל דוד אלעזר, מוכיחים כי תפקודו של הרמטכ"ל במלחמת יום כיפור 1973 זכתה להערכה הגבוהה של כ- 90% . בעשרים ימי לחימה עקובים מדם, הפך את גורל המלחמה הקשה ההיא מאווירה תבוסתנית ודיבורים על "חורבן הבית השלישי", הרמטכ"ל הוביל את מדינת ישראל לניצחון מרשים תוך הפגנת גילויי מנהיגות מופתיים. תרומתה המרכזית של העבודה היא בניסוח של מסגרת מושגית חדשה היכולה לשפר את אופן החשיבה על מנהיגות בפיקוד על המערכה הצבאית ובהשפעה מדינית כאחד.
המטרה הייתה לנסות ולשפוך אור על העולם המסתתר מאחורי מה שמוצג בדרך כלל כתוצר של כישרון, ניסיון רב, תכונות אופי, וצירוף מוצלח של נסיבות, או כפי שנפוליאון תיאר בתמצית מצביאות מוצלחת מזל. הניסיון שלנו הוא – לפרק את המכלול החידתי של מנהיגות בפיקוד אסטרטגי ומערכתי למרכיביו ולבחון האם הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר התנהל במערכת מלחמת יום כיפור כמנהיג. לצורך כאן בנינו
מודל בעל חמישה ממדים/פקטורים של מנהיגות שנדונו בעבודה. יחד עם סגנון התפקוד בעת מלחמה שתוארו, ניסינו ליצור בסיס לחשיבה משוכללת יותר על מנהיגות בניהול המערכה הצבאית והמדינית. באמצעות ההתבוננות על הממדים שנדונו בעבודה, אפשר להמחיש כיצד כל ממד וממד מקבל משמעות שונה בסביבה המערכתית, וכיצד הופכים הממדים השונים לשדות פעולה השונים כאשר על המנהיג לתפקד באופן מערכתי ואסטרטגי בעת מלחמה שאיננה מתרחשת לעתים קרובות. לכן זה מהווה בסיס של
מקרי מבחן ודוגמאות היסטוריות כדי להפנים את משמעות מושג המנהיגות. ברור שמנהיגות במערכה צבאית ומדינית חייבת להיות מותאמת לשינויים המתחוללים במערכות של היום.
מודל המנהיגות שהוצג עוסק בדרך בה אנו מנתחים איך המנהיג/מפקד תופס את עצמו במפגש עם המציאות. הרובד התפיסתי הוא הדרך בה נבחן המנהיג לפי פרוש האירועים במציאות. לרובד התפיסתי שלושה מרכיבים: א ( הכרה בזיקת גומלין ובתלות בין חמשת המרכיבים/פקטורים של המודל שמרכיבים את מנהיגותו )אקוסיסטם( ב( אמונה בשינוי והשתנות מתמדת ג( ריבוי מציאויות . לתפיסת
המציאות תפקיד מכריע בהשפעה על ההתנהגות ומכאן חשיבותה .
אין ספק כי ממצאי מודל המנהיגות מצביאים על העובדות כי הרמטכ"ל דוד אלעזר, שלא אחת בלי תמיכת הדרג המדיני מעליו ובניגוד לדעת כמה מעמיתיו הקרובים ביותר בפיקוד העליון, שרוחו האיתנה והמקרינה באוקיינוס הספק והמבוכה כאשר עמדנו כפסע מכישלון שהכין את צה"ל והוביל -
לסיום המלחמה בניצחון צבאי של כיתור הארמיה השלישית 101 ק"מ מקהיר לאחר חציית תעלת סואץ
ובמרחק של 35 ק"מ התייצבות בטווח תותחים מדמשק. הרמטכ"ל דדו ראוי לציון על תרומתו להישרדות מדינת ישראל.
ואכן ממצאי מודל העבודה מוכיחים עובדה זו, כאשר ההערכה לפועלו של הרמטכ"ל במלחמת יום כיפור 1973 זכתה להערכה הגבוהה בשיעור של כ. 90%-
היו משגים קשים מהיבטים שונים למלחמת יום הכיפורים, אולם הניצחון הצבאי המזהיר של צה"ל המבוסס על עוצבות וחיילי מילואים מול צבאות גדולים ממנו בהרבה ובהפתעה גדולה קשה, כאשר בעשרים ימי לחימה עקובים מדם, הפך את גורל המלחמה הקשה ההיא מאווירה תבוסתנית ודיבורים על “חורבן הבית השלישי ”,לניצחון מזהיר.
