גרעין הנפש

אוטוסוגסטיה משמעותה השפעה של אדם על עצמו. העולה מכך הוא שהתודעה אינה יחידה אחידה ומגובשת. יש בה חלק אחד היכול להשפיע על האחר. החלוקה בין שני חלקי התודעה היא פשוטה: בצד המשפיע נמצא החלק ההכרתי שלה ובצד המושפע נמצא החלק התת הכרתי. החלק ההכרתי בנפש האדם הינו רק קצה הקרחון לעומת החלק התת הכרתי הגדול והעלום. אין לנו, למעשה, כל מידע על אותו חלק עליו פועלת האוטוסוגסטיה.

ע"מ לנסות ולעשות מעין "מיפוי וירטואלי" של הנפש במטרה לאתר ולבדל את אותו חלק ערטילאי בתת ההכרה הרגיש לקליטת סוגסטיות, הדרך הטובה ביותר היא לבדוק את תופעת ההיפנוזה, שבה הסוגסטיה מקבלת את הביטוי הישיר והממוקד ביותר.

ההיפנוזה מצביעה על כך שהחלק התת הכרתי בתודעתנו, האמור להיות הגרעין הקשיח שעליו נסמך האגו ושהוא למעשה "ליבת הנפש" שלנו, דווקא הוא נזיל ובלתי יציב כלל. במקום בו אנו מצפים שאדם ישמור על הזהות החזקה ביותר שלו, דווקא שם זהותו אינה קשיחה כלל. ניתן על נקלה להפנט אדם להאמין שהוא מישהו אחר לגמרי. ניתן להפנט אדם להאמין שהוא חי בזמן אחר ובמקום אחר והוא יאמין בכך כל כולו. זאת ועוד, במקרים מסוימים ניתן להפנט אדם להאמין שהוא בעל חי והוא עשוי להאמין בכך בזמן היותו שרוי בהיפנוזה ולהתנהג בהתאם. בתקופה הראשונה בה נתגלתה ההיפנוזה לא היתה מודעות לנזק החמור שהיא עלולה לגרום לנפש האדם. ראשוני העוסקים בהיפנוזה נהגו להפנט צעירות להאמין שהן תרנגולות והן האמינו בכך וקירקרו כמו תרנגולות, דבר שגרם לחלקן בסופו של דבר לאבד את שפיות דעתן.

ההיפנוזה מראה כי בנפש האדם מסתתרת נקודה וירטואלית מרכזית, או מצב תודעתי, שאינו כבול, לא למקום, לא לזמן ואף לא לזהות שהאדם בנה לעצמו במשך חייו. חלק זה מלווה את האדם מלידתו ועד מותו. אנו נתקלים בו כמעט מדי לילה באותם חלומות בהם אנו מוצאים עצמנו בזמן אחר, או במקום אחר ולעיתים גם עם זהות אחרת. אם נדמה את הנפש למעין כדור וירטואלי, הקרום החיצוני הקשיח שלו הוא החלק ההכרתי ואילו הליבה שלו, הנקודה בה פוגעת ההיפנוזה, תוך שהיא עוקפת את כל השכבות והמעטים האופפים אותה, היא גרעין הנפש (The Mental Nucleus).

הסבר לתופעה

כאשר תינוק נולד הוא במידה רבה בגדר "טאבולה ראסה" בכל הנוגע לזהותו ולאישיותו. הוא נולד, אמנם, עם תכונותיו הגנטיות, עם יצר קיום אינסטינקטיבי ועם אגו מובנה, ואולם בכל הנוגע לזהותו ולאישיותו הוא תלוי מאוד בסביבה אליה נולד. הוא יתאים את עצמו לסביבה בה הוא חי, יסגל את מנהגיה ומקובלויותיה, ירגיש שייכות אליה והזדהות עמה ויבנה את זהותו בהתאם לאותה סביבה.

תהליך בניית וגיבוש הזהות והאגו, שכל אדם עובר, אינו מכסה לחלוטין את כל הנפש, אלא מותיר, במידה רבה, את הליבה שלה, את הגרעין שלה, נייטרלי למדי בכל הנוגע לזהותו, לאישיותו ולמהותו. מסביב לגרעין הנפש נבנות שכבות של אגו וזהות, העוטפות אותו והן מתגבשות בזכות הישגים, ניסיון, בניית ביטחון עצמי, חיזוקים, רכישת מעמד, סטטוס, רכוש וכיו"ב, אך גרעין הנפש עצמו נשאר נזיל ואלסטי.

ע"מ להבין את הסיבה לכך עלינו לנקוט בשיטה של בדיקת הנושא "על דרך השלילה". נניח שגרעין הנפש היה בעל תכונות הפוכות, דהיינו בעל זהות ברורה ומגובשת, קשה ומוצקה ובלתי ניתנת לשינוי. אדם הנושא גרעין נפש כזה היה מתקשה מאוד להסתגל לכל השינויים הרבים שהוא עובר במהלך חייו. הוא לא היה מסוגל לעכל את השינויים המתחוללים בגופו, את גדילתו והזדקנותו, את התפקידים הרבים והשונים שהוא ממלא במשך חייו. הוא לא היה יכול לעמוד בשינויים, לא במקום, לא בזמן ולא בתנאי החיים. הוא לא היה יכול כלל לשחק דמות של מישהו אחר, לא להתחפש ולא לסטות כלל מהדמות הסטריאוטיפית שלו. כאשר מופעלת השפעה היפנוטית על גרעין הנפש, הוא יכול, במידה רבה, לחזור, עד מהרה, למצבו הקודם בשל העובדה שהוא אינו קשיח אלא גמיש.

גרעין הנפש, כפי שהוא, חיוני, אמנם, להסתגלות למצבים שונים וככל הנראה הוא ממלא פונקציות נוספות, ואולם עם גרעין נפש אלסטי וחלש בלבד אדם לא יכול להתקיים ולתפקד. מה שמספק לנפש את ההגנה והשריון, ומהווה משקל נגד מאזן לגרעין הנפש החלש, הוא האגו.

אילו גרעין הנפש של כל אדם היה קשיח הנפש לא היתה זקוקה לאגו כמשקל נגד. אילו גרעין הנפש היה קשיח היו נחסכות מאיתנו בעיות רבות מאוד: לא היו מאבקי אגו, לא היו מלחמות על כבוד ועל סטטוס. כל התופעות של רגישות, פגיעות, נקמנות וקנאה לא היו קיימות. מעבר לכך לא היו קיימות כל הבעיות הנפשיות הקשורות בזהות ובאישיות, כגון: פיצול אישיות, ריסוק אישיות, קריסת אישיות והפרעות האישיות השונות והמשונות. עם גרעין נפש קשיח אדם לא היה חש צורך בהשתייכות למסגרות כלשהן. יתכן שגם לא היה חש צורך בחום, קירבה ואהבה.

תחושת אובדן האגו

האגו, כמו גרעין הנפש, נמצא בכל המוח ולא ניתן לאתרו בשום נקודה ספציפית במוח. האגו הוא הגורם הדומיננטי בכל מעשינו ומחשבותינו. אף על פי כן, קיימים מצבים בהם תחושת האגו אובדת או מתמוססת. מהתופעה של תחושת אבדן האגו ניתן ללמוד, הן על התיפקוד של האגו בנפש והן על אופי גרעין הנפש. תחושת אבדן האגו יכולה להתרחש במצבים נפשיים, פיזיולוגיים, או רוחניים כאלה:

א. צריכה במינונים גבוהים של חומרים פסיכודליים או חומרים דיסוציאטיביים כמו קטמין. צריכה כזו יכולה לגרום לתחושה של ניתוק מוחלט מהמציאות, מהגוף ומהאגו.
ב. מדיטציה עמוקה, הארה (סמדהי) או מצב של דזמה היוצרים חוויה שבה המתבונן והנצפה מתאחדים, תחושת האני מתפוגגת, יש תחושה של התמזגות מוחלטת עם האינסוף, או הבנה     חוויתית של חוסר הפרדה בין הסובייקט לאובייקט;
ג. חוויות מיסטיות ספונטניות ואקסטזה, טקסים שמאניים, טקסים שבטיים, תנועה ממושכת, שירה קצבית או תפילה אקסטטית;
ד. טראומה קיצונית, מצבי חרום פיזיים, תאונות קשות או סכנת חיים מיידית שבהם האדם עשוי לחוות דיסוציאציה חזקה שבה תחושת האני נעלמת זמנית.
ה. כאב פיזי קיצוני או חום גבוה. מצבים אלה יכולים לגרום לאגו לקרוס עקב עומס קיצוני על המערכת העצבית או על הגוף והתודעה.
ו. חווית סף המוות. אנשים שהיו במצב של מוות קליני, או קרוב לכך, מדווחים לעיתים קרובות על תחושה של התנתקות מהאגו ומהזהות האישית, מעבר לתחושת ההתנתקות מהגוף.

אבדן אגו וגרעין הנפש

התופעה של אבדן אגו, גם אם היא זמנית או מדומה, מבליטה את קיומו של גרעין הנפש. מהמצבים של אבדן תחושת האגו ושל השפעות ההיפנוזה, אנו למדים, שיש בנפש האדם חלק עצמאי במנותק מהאגו שלו, חלק שהוא "משוחרר", במידה רבה, מכבלים של זהות, מחויבוייות, זמן ומקום. מחוויותיהם של מי שעברו תחושה של אבדן אגו עולה כי זהו מצב תודעתי שבו מיטשטשים, או נעלמים, תחושת האני הנפרד והגבולות בין אדם לעולם החיצון. האדם ממשיך להיות מודע וקיים אך לא יודע מי הוא, בן כמה הוא ומה חייו. זהו מצב שבו מתרחשת חוויה של חוסר גבולות ואחדות עמוקה עם הסביבה או היקום. אדם עשוי לדווח על מעבר למצב תודעה צלול אך נטול אגו שבו הוא חש חלק מהשלם, כאילו הוא מתפשט לתוך החדר, מתמזג עם הקירות, השמיים או העצים שמסביבו. קיימת תחושה של חיים בתוך הווה נצחי ואינסופי שבו הזמן כאילו קפא או הפסיק להתקיים.

התמוססות האגו יכולה, במקרים מסוימים, להביא לתחושה הפוכה של איבוד של הגורם המגונן שניתן לחסות בצילו, ושחומות המבצר הפנימי נופלות. אבדן אגו פתאומי עלול להיות מפחיד ומבלבל, ולהוביל לתחושת חרדה קשה, המכונה לעתים Trip” Bad" או אף לתחושה רעה הקרויה "מות האגו". תופעה כזו מתרחשת כאשר האגו מנסה להיאחז בכל מחיר בקיומו ונאבק בהתמוססותו. זוהי חוויה מטלטלת שבה יש תחושה כמו של מוות ממשי או טירוף קרב. הדבר מלווה בחרדה קיומית חריפה, פחד לאבד שליטה או תחושה שהעולם מתפרק.

תופעה זו נדירה יחסית. במרבית המקרים של אבדן האגו התחושה הינה טובה, קיימת הרגשה מרוממת של שלווה עילאית, אהבה ללא תנאי, התפעמות והשתאות עמוקות מכל היופי של המציאות. אנשים שעברו חוויה כזו מדווחים על חוויה קוסמית Cosmic Experience,) (Cosmic Consciousness מצב תודעה שבו האדם חש התעלות עמוקה ותחושת אחדות מוחלטת עם היקום כולו מעבר לגבולות הזמן, המרחב והאגו (Oneness). זוהי תחושה של: שלווה עמוקה ומשחררת לאין שיעור, השתחררות מכבלים ויציאה לחופש, התעוררות מחלום ארוך וחזרה הביתה למצב טבעי של שלמות, שחרור מוחלט מחרדה או היצמדות. כל הלחצים והדאגות של היומיום נעלמים פשוט מפני שאין יותר אני כובל שצריך לדאוג או להגן עליו.

הסבר לתופעה של שתי תגובות הפוכות לאבדן האגו

קיומן של שתי תגובות מנוגדות והפוכות לחלוטין לתחושה של אבדן האגו מוסבר כך:

גרעין הנפש אינו יכול להתקיים לבדו ובפני עצמו. עם גרעין נפש בלבד האדם חש חוסר אונים מוחלט. גרעין הנפש שואף תמיד להיות צמוד לגורם חזק ומגונן. בחיי היום יום האגו ממלא תפקיד זה. אנו חשים צורך לטפח את האגו כל הזמן, כי אם הוא נחלש אנו נחלשים. התחושה המרוממת והעילאית המתקבלת במקרים של אבדן האגו או התמוססותו נובעת מכך שבמקום האגו נכנס גורם מגונן אחר (שנראה לאדם החווה זאת הרבה יותר טוב), אליו נצמד גרעין הנפש, והוא תחושת האחדות עם היקום הקוסמי. זהו גורם נותן חסות ומגן שאמנם גורם לאבדן הזהות, המציאות ותחושת הזמן והמקום, אך מאידך משחרר את הנפש מכבלי המציאות, מהאגו, מזהות ומזיכרון ומשרה על האדם שקט נפשי עצום, התרוקנות מחשבתית ודממה פנימית שבה המחשבות הרגילות, הביקורת העצמית והדאגות נעלמות. עבור רבים הדבר מלווה בתחושה עמוקה של שחרור קלילות והקלה עמוקה, כאילו הוסר מעל כתפיהם משא כבד מאוד שליווה אותם כל חייהם. התגובה הרעה, המפחידה והמבלבלת של אובדן האגו מתרחשת בשלב בו האגו מסרב להתמוסס ונאבק שלא להתנתק, כאשר גרעין הנפש עומד לאבד את ההגנה והחסות של האגו ואין לו עדיין את ההגנה של תחושת האחדות הקוסמית.

גרעין הנפש והאגו הינם שני מרכיבים חיוניים המשלימים זה את זה. האגו הוא ריאלי, מציאותי, עם רגליים על הקרקע. הוא שומר על האינטרסים שלנו ומגן עלינו, אך מתקשה להסתגל לתנאים אחרים. לעומת זאת גרעין הנפש הוא אלסטי ונזיל. הוא מאפשר לנו גמישות והסתגלות למצבים שונים, לזהויות שונות, למקומות שונים ולזמנים שונים ויש בו אלמנטים בעלי אופי קוסמי ואינסופי מעבר לגוף ולאגו שלנו.