יש משהו מוזר שקורה לתרבות הבילוי שלנו בשנים האחרונות. פעם, לצאת לבירה או לקוקטייל היה עניין של "לשבת איפשהו". היום, אנחנו מחפשים יותר.. אנחנו מחפשים סיפור, אנחנו מחפשים חוויה שתנתק אותנו מהמסכים שליוו אותנו כל היום במשרד.
שמתי לב לזה דווקא כשצעדתי בדיזנגוף באחד הערבים האחרונים. הרחוב הזה, שהוא אולי הדופק הכי חזק של תל אביב, מלא במקומות שמנסים לתפוס את העין, אבל היה תור אחד ספציפי שנראה אחרת. אנשים עמדו מחוץ למקום שנראה כמו בית מרקחת אירופאי עתיק, עם בקבוקי זכוכית כהים ותאורה חמה, וחיכו בסבלנות למקום שלהם.
זה גרם לי לחשוב על המושג הזה של מיקסולוגיה. יש משהו כמעט טקסי בדרך שבה מיקסולוג, לבוש בסינר רוקחים, כותש ג'ינג'ר טרי, מודד סירופים בעבודת יד ובונה משקה שהוא לא סתם אלכוהול, אלא שילוב של טעמים, ריחות וחריפות עדינה. זה לא רק דרינק, זו יכולה להיות הפוגה מהמציאות.
הקונספט הזה של "בית מרקחת לקוקטיילים" (כמו ב-Spicehaus) הוא הרבה יותר מגימיק עיצובי. הוא נוגע בדיוק בנקודה הזו של הצורך שלנו ב"טיפול" קטן אחרי יום ארוך. כשמשלבים את זה עם הדינמיקה של ה-Happy Hour התל אביבי, הרגע הזה שבו העיר עוברת מיום ללילה והמחירים הופכים את הבילוי לנגיש יותר, מקבלים את הנוסחה המנצחת לשפיות.
מרוב שהתלהבתי מהקונספט (וגם מהעובדה שאפשר למצוא קוקטיילים ברמה כזו ב-1+1), צללתי שם לעומק של החוויה בבית המרקחת הכי שמח בדיזנגוף, למה כדאי להגיע מוקדם, והכי חשוב: הצלחתי לחלץ מהם את המתכון המדויק ל-"Gingersnap" שלהם, כדי שמי שמעדיף את הריפוי שלו בשקט של הבית, יוכל לשקשק אותו בעצמו.
מוזמנים לקרוא את המדריך המלא ולמצוא את המתכון כאן: https://www.net2u.co.il/modules/publisher/index.php/item.850/
