נושא הממ"דים הוא "פרה קדושה" בישראל: בזמן שהמדינה דוחפת אתכם לבנות ממ"דים תחת הכותרת "הצלת חיים", היא מסתירה נתון אחד שמאיים על העתיד הכלכלי שלכם: אנחנו בונים את הסלאמס של המאה ה-21. הממ"ד, שהפך לסמל הסטטוס החדש של הנדל"ן הישראלי, הוא למעשה "סוס טרויאני" שחונק את התשתיות בלב הערים.
המספרים שמאחורי הקיר המבוטן: בניית ממ"ד טיפוסי מוסיפה כ-12 מ"ר לדירה. על פניו, השבחת נכס. בפועל? בשכונה ותיקה של 500 יחידות דיור, תוספת ממ"דים משמעותה תוספת של כ-6,000 מ"ר של שטח בנוי – ללא הוספה של סנטימטר אחד של כביש, גינה ציבורית או חניה. הארנונה שלכם תזנק ב-10%-15% (כי הדירה גדלה), אבל איכות החיים שלכם תצנח בגלל צפיפות בלתי נסבלת.
פרדוקס הנדל"ן: על פי הערכות, בערים כמו רמת גן, גבעתיים והרצליה, תנופת המיגון המהירה מייצרת "גטו אנכי". בעוד עשור, ערך הדירות בשכונות אלו עלול להישחק ב-8% לעומת שכונות חדשות ומתוכננות, פשוט כי אף אחד לא ירצה לחיות במקום שבו הדרך לעבודה לוקחת שעה והגן של הילד מפוצץ ב-40 ילדים בגלל היעדר שטח לבנייה.
הנכס הכי יקר של האנשים מאבד מערכו. המאמר מציב מראה מול "חגיגת הממ"דים" ומסביר שמיגון ללא תכנון הוא אסון כלכלי.
אנחנו חייבים להפסיק להסתכל על הממ"ד רק דרך קנה הרובה, ולהתחיל להסתכל עליו דרך מחשבון התשתיות. הגיע הזמן לדרוש מהעיריות: מיגון תמורת תשתית. אם המדינה רוצה שנוסיף בטון לדירה, היא חייבת להוסיף אספלט לכביש ודשא לפארק. בלי זה, אנחנו לא בונים ביטחון – אנחנו בונים את הפקק הגדול והצפוף בשכונות.
