בין שבע חזיתות ל -35 חטיבות חסרות
כ־130,000 משתמטים מהעדה החרדית, לפי הנתון שהוצג, מתורגמים באופן סמלי לכ־35 חטיבות צבאיות. חטיבה בצה״ל מונה בדרך כלל בין 3,000 ל־5,000 חיילים, ולכן סדר הגודל הזה ממחיש את הפער בין כוח אדם פוטנציאלי לבין השתתפות בפועל במערך השירות.
במציאות של לחימה רב-זירתית, שבה ישראל מתמודדת עם שבע חזיתות שונות במקביל, המשמעות של פער כזה אינה רק מספרית אלא מערכתית. כל חטיבה היא יחידת לחימה שלמה הכוללת לוחמים, תומכי לחימה ומערך לוגיסטי. היעדר כוח אדם בהיקפים כאלה מגביר את העומס על המשרתים בפועל, מאריך משכי שירות, ומצמצם את יכולת הגמישות המבצעית של הצבא.
מעבר להווה, מתקיימת גם מגמה דמוגרפית משמעותית. כיום האוכלוסייה החרדית מהווה כ־14% מאוכלוסיית ישראל, אולם לפי תחזיות שונות שיעורה עשוי לעלות לכ־37% עד שנת 2050, בעיקר בשל שיעורי ילודה גבוהים יחסית. אם מגמות אלה יימשכו ללא שינוי משמעותי במודל השירות, הפער בין צורכי מערכת הביטחון לבין היקף המתגייסים עלול להתרחב.
מכאן עולות גם השלכות רחבות יותר: עומס גובר על הכלכלה ועל אוכלוסיות המשרתות, פגיעה אפשרית בתחושת השוויון בנטל, והעמקת מתחים חברתיים סביב סוגיית השירות. מומחים מזהירים כי שחיקה מתמשכת בהסכמות החברתיות סביב גיוס עלולה להחריף קיטוב פנימי ולפגוע בלכידות החברתית, שהיא רכיב מרכזי בחוסן הלאומי וביכולת העמידה הביטחונית של המדינה. כ־130,000 משתמטים מהעדה החרדית, לפי הנתון שהוצג, שמתורגמים באופן סמלי לכ־35 חטיבות צבאיות זוהי בעייה קריטית.
