הגורמים המניעים כל אדם ומכתיבים את התנהגותו הינם הצרכים השונים שלו. התיאוריה המרכזית המתארת ומנתחת צרכים אלה היא היררכית הצרכים של אברהם מאסלו. תיאוריה זו שוכללה ופותחה ע"י אחרים, בעיקר במטרה למצוא דרכים לשפר את המוטיבציה של עובדים בארגון.
ההנחה העומדת בבסיס תיאוריות הצרכים היא כי אדם נגרר בהתנהגותו אחרי צרכיו וכי כמות צרכיו של אדם עולה על יכולתו לספק אותם. גם אם יצליח לספק את הצרכים המיידיים, תמיד יהיו צרכים בטווח ארוך יותר, או ברמה גבוהה יותר, אותם יקשה לספק. הנחה בסיסית נוספת של תיאוריות אלה היא שככל שאדם מרבה לספק את צרכיו, הוא יותר שבע רצון ויותר מפויס.
אף כי הסבר זה הגיוני ותואם את המציאות במרבית המקרים, אין בו מענה לשאלה מדוע אנשים תמיד שואפים ליותר ממה שהשיגו, מדוע אנשים רבים שהגשימו את כל מאויהם מתוסכלים, מדוכאים או סובלים ממשבר נפשי, מדוע אנשים שזכו לתהילה פתאומית או זכו לפתע בפרס כספי גדול חווים משבר נפשי, דהיינו ההיפך ממה שמצופה מהם. בהמשך מאמר זה יתואר צורך בסיסי ביותר שלא נכלל כלל ברשימת הצרכים עפ"י תיאוריות הצרכים השונות, והוא עצם הצורך בצרכים. צורך זה, שאינו גלוי לעין, עומד למעשה מאחורי כל הגורמים המניעים את התנהגות האדם.
הצורך בצרכים
בנפש האדם טבוע ומובנה הצורך לקבל סיפוקים. ע"מ לקבל סיפוקים יש צורך לספק צרכים. ממשוואה זו עולה כי בנפש האדם טבוע ומובנה הצורך בצרכים. זהו צורך בפני עצמו והוא צורך בסיסי ביותר. אנו לא מבחינים בו מאחר שעפ"ר כמות הצרכים שלנו עולה על יכולתנו לספקם והיא מאפילה על צורך בסיסי זה.
צורך זה צץ ומופיע על פני השטח כל אימת שאנו מוצאים עצמנו לפתע במצב בו חסרים לנו צרכים לספק והוא זה שדוחף אותנו לחפש ולספק צרכים עוד ועוד. הצורך בצרכים אינו סובל ואקום. הוא קיים בנו ושולט על מעשינו בלא שאנו מודעים לו. כאשר סיפקנו צורך אחד אנו חייבים מיד לספק צורך אחר, גם אם הוא מנוגד או סותר (כגון צורך בעבודה מול צורך במנוחה, צורך בנתינה לעומת צורך בלקיחה).
מצב בו יש פחות צרכים שניתן לספק מאשר ביכולתנו לספק יכול לגרום לתסכול, דיכאון או משבר נפשי ומצב כזה יכול להיווצר אצל אותם אנשים שדווקא הצליחו להגיע לסיפוק מלא של כל צרכיהם ברמות הגבוהות ביותר (וטרם יצרו לעצמם צרכים חדשים למלא את הוואקום), או אצל אנשים שצורך חיוני שלהם בוטל לפתע. האסקימוסים בקנדה, למשל, נהגו כל ימיהם לצוד לשם סיפוק צרכי הפרנסה שלהם. כאשר ממשלת קנדה החלה לשלם להם קצבאות חודשיות ובכך ביטלה את הצורך לצוד, הפכו רבים מהם למדוכאים, או שהתמכרו לאלכוהול.
הצורך בסיפוק צרכים מסביר גם את תופעת ההתמכרות לדבר אחד, כגון: אלכוהול, סמים, מין, אוכל, שוקולד, קניות, מחשב, אינטרנט, טלויזיה וכו'. עפ"י תיאוריית הצרכים המוכרת, אדם שסיפק צורך מסוים הגיע על סיפוקו ואמור להיות שבע רצון. העובדה שאותו אדם לא הגיע למעשה לסיפוקו ומבקש לספק את אותו צורך שוב ושוב בתדירות גבוהה ובמינונים הולכים וגדלים, נובעת מצורך בסיסי זה, שאינו סובל, כאמור, ואקום. כאשר האפשרות של המתמכר לסיפוק צורך אחר נתקלת בקשיים הוא נפנה לספק את הצורך הזמין יותר ועם הזמן התלות הנפשית הופכת גם לגופנית. בפני עצמו, עצם הצורך בצרכים הוא צורך נפשי ולא גופני.
בעתיד, ככל שתוחלת החיים תתארך, הרפואה תשתכלל, היכולת לנצל משאבים והמצב הכלכלי ישתפרו, נמצא את עצמנו יותר ויותר מסופקים מבחינת צרכינו מצד אחד, ומצד שני עם פחות צרכים לספק, ואז יהיו יותר מצבים בהם יחשף ויעלה על פני השטח הצורך הבסיסי בצרכים. עם זאת, קרוב לודאי שעם הזמן נמצא צרכים אחרים לספקם.
