המחשבה על אבחון יכולה לעורר לא מעט שאלות. מה ישאלו? אילו מבחנים עושים? האם צריך להתכונן מראש? מה קורה אם הילד מתעייף או מתקשה לשתף פעולה? והאם כמה שעות של אבחון באמת יכולות להסביר קושי שמלווה אותו כבר שנים?
חשוב להבין שאבחון פסיכודידקטי אינו מבחן אחד שבו ״עוברים או נכשלים״. זהו תהליך מקצועי שנועד להבין כיצד האדם לומד, מהן נקודות החוזק שלו, איפה מופיעים הקשיים ואילו גורמים משפיעים על הביצוע.
התהליך משלב בדיקה של מיומנויות לימודיות, הערכה של יכולות קוגניטיביות והתרשמות מהאופן שבו הנבדק מתמודד עם משימות. לכן לא מסתכלים רק על התשובה הסופית, אלא גם על הדרך שבה הגיע אליה.
כאשר מבינים מראש איך מתבצע אבחון פסיכודידקטי, התהליך בדרך כלל מרגיש ברור ופחות מאיים.
איך מתחיל אבחון פסיכודידקטי ומה קורה לפני המבחנים?
האבחון מתחיל עוד לפני שהנבדק פותח חוברת או עונה על שאלה ראשונה.
בשלב הראשון מתקיימת בדרך כלל שיחת היכרות ואיסוף מידע. אצל ילדים ובני נוער חלק משמעותי מהמידע מתקבל מההורים ולעיתים גם מהמסגרת החינוכית. אצל מבוגרים השיחה מתמקדת בהיסטוריה הלימודית, בקשיים שחזרו לאורך השנים ובסיבה שבגללה עלה הצורך באבחון דווקא עכשיו.
המטרה היא להבין את הרקע שמאחורי הקושי. בודקים למשל מתי הוא התחיל, באילו מקצועות הוא בולט יותר, האם הייתה בעבר הוראה מתקנת, האם קיימים אבחונים קודמים ומה אומרים המורים, המרצים או הנבדק עצמו על התפקוד בפועל.
חשוב לא פחות להבין מה דווקא עובד טוב. יש תלמידים שמתקשים בכתיבה אך מבינים היטב חומר מורכב. אחרים קוראים לאט אבל זוכרים היטב מידע ששמעו. יש מי שמתקשים במבחנים אך מתפקדים מצוין בעבודות. המידע הזה עוזר לבנות תמונה שלמה יותר ולא להתמקד רק בקושי.
במקרה של אבחון פסיכודידקטי לילדים, נבדקים גם נתונים הקשורים להתפתחות, לרכישת שפה, לכניסה לבית הספר ולהתקדמות בקריאה, כתיבה וחשבון.
במקרה של אבחון פסיכודידקטי לנוער, חשוב להבין גם כיצד הדרישות הלימודיות השתנו עם השנים. לא מעט תלמידים מצליחים להסתדר בבית הספר היסודי, ורק בחטיבה או בתיכון מתחילים להרגיש שקצב הקריאה, הכתיבה או ההתארגנות כבר לא מספיקים מול עומס החומר.
לעיתים מתבקשים להביא תעודות, מבחנים, הערכות מורים או אבחונים קודמים. המסמכים האלה אינם מחליפים את הבדיקה, אבל הם מסייעים להבין אם הקושי עקבי לאורך זמן.
גם שאלת הפנייה חשובה. יש מי שמגיעים בגלל חשד ללקות למידה, אחרים רוצים להבין למה הילד יודע את החומר אבל לא מצליח במבחנים, ויש מי שפונים בגלל איטיות משמעותית, קושי בכתיבה או צורך לבדוק התאמות בדרכי היבחנות.
המידע שנאסף בשלב הזה עוזר לקבוע אילו כלים מתאימים להמשך.
מה בודקים במהלך אבחון פסיכודידקטי?
לאחר שיחת הפתיחה עוברים לסדרה של משימות ומבחנים שבודקים תחומים שונים.
החלק הדידקטי מתמקד במיומנויות הלמידה בפועל.
בקריאה ניתן לבדוק דיוק, קצב, שטף ופענוח של מילים. בהבנת הנקרא בודקים לא רק אם הנבדק ענה נכון, אלא גם האם הוא מזהה את הרעיון המרכזי, מאתר מידע חשוב ומסיק מסקנות מתוך הטקסט.
בכתיבה אפשר לבדוק איות, קצב כתיבה, ארגון תשובה, הבעה בכתב ולעיתים גם את הפער בין מה שהנבדק מסוגל להסביר בעל פה לבין מה שהוא מצליח לנסח בכתב.
בהתאם לגיל ולסיבת הפנייה ניתן לבדוק גם תחומים הקשורים לחשבון ומתמטיקה.
לצד החלק הלימודי נבדקים גם היבטים קוגניטיביים. בחלק הפסיכולוגי ניתן להשתמש בכלים להערכת יכולות קוגניטיביות שונות, ובהתאם לגיל ולשאלת האבחון עשוי להיכלל גם מבחן וקסלר.
מבחן וקסלר יכול לספק מידע על תחומים כמו הבנה וחשיבה, זיכרון עבודה ומהירות עיבוד. הוא אינו קובע בפני עצמו אם קיימת לקות למידה, אלא מוסיף מידע שמסייע להבין טוב יותר את הדרך שבה הנבדק חושב ומעבד מידע.
לדוגמה, תלמיד יכול להבין חומר היטב אך לעבוד באיטיות רבה. במקרה כזה ניתן לבדוק האם האיטיות מופיעה גם במדדים קוגניטיביים רלוונטיים. אצל תלמיד אחר היכולות הקוגניטיביות עשויות להיות טובות, בעוד הקושי ממוקד בקריאה או בכתיבה.
חלק חשוב נוסף הוא ההתרשמות מהאופן שבו הנבדק עובד.
הפסיכולוג שם לב האם הוא מתמיד, האם הוא מנסה להתמודד גם כשהמשימה קשה, האם הוא בודק את עצמו, האם הוא עובד במהירות ומרבה בטעויות, או דווקא נזהר מאוד ומתקדם לאט.
נבחנים גם שיתוף הפעולה ומידת המאמץ. כאשר מתקבלת תוצאה נמוכה, צריך להביא בחשבון האם היא משקפת קושי עקבי או שהביצוע הושפע מעייפות, תסכול, חרדה, קושי בריכוז או גורם אחר.
גם עקביות בין משימות חשובה. אם מתקבלת תוצאה חלשה מאוד במשימה אחת אך ביצועים טובים במשימות דומות, הפסיכולוג בוחן מה יכול להסביר את הפער.
אצל ילדים, גם התגובה לקושי יכולה לספק מידע. ילד שמוותר עוד לפני שניסה מציג דפוס שונה מילד שמתמיד לאורך זמן אך עדיין מתקשה. המטרה אינה לשפוט את ההתנהגות, אלא להבין כיצד היא משפיעה על הביצוע.
במקרים מסוימים האבחון מתבצע ביותר ממפגש אחד, במיוחד כאשר מדובר בילדים צעירים או בתהליך רחב. חלוקה למפגשים יכולה לצמצם את ההשפעה של עייפות ולאפשר התרשמות אמינה יותר.
אין צורך ללמוד לקראת האבחון כמו למבחן בבית הספר. להפך, תרגול של משימות ספציפיות מראש עלול להקשות על קבלת תמונה אמינה.
כדאי להגיע לאחר שינה טובה ככל האפשר, להביא משקפיים או ציוד שנדרש ביום יום ולעדכן את המאבחן אם הנבדק חולה, עייף במיוחד, לחוץ או משתמש בטיפול שעשוי להשפיע על התפקוד.
מה קורה אחרי אבחון פסיכודידקטי ואיך מתקבלות ההמלצות?
לאחר סיום המשימות מתחיל שלב הפרשנות.
הפסיכולוג מחבר בין ההיסטוריה הלימודית, שיחת הפתיחה, התוצאות הדידקטיות, הממצאים הקוגניטיביים, אופן העבודה במהלך המפגשים והמידע שהתקבל מההורים או מהמסגרת החינוכית.
המטרה היא לבדוק אם עולה דפוס עקבי.
למשל, האם קושי בקריאה מופיע במספר סוגים של משימות? האם הוא מתאים למה שנראה לאורך השנים? האם קיים פער בין הבנה בעל פה לבין התמודדות עם טקסט כתוב? האם האיטיות מופיעה גם במשימות קוגניטיביות וגם בביצוע לימודי?
כאן נמצא אחד החלקים החשובים בתהליך. ציון יחיד כמעט אף פעם אינו מספר את כל הסיפור. המשמעות נוצרת מתוך החיבור בין הנתונים.
בסיום מתקבל בדרך כלל דוח מסודר שמציג את הממצאים ואת ההמלצות.
ההמלצות יכולות להתייחס לדרכי למידה, אסטרטגיות עבודה, הוראה מתקנת, תמיכה לימודית או צורך בבירור נוסף. כאשר קיימת הצדקה מקצועית, ניתן להתייחס גם להתאמות בדרכי היבחנות.
המלצה על התאמה אינה אמורה להינתן רק משום שהתלמיד מתקשה. אם הוא אינו מסיים מבחנים בזמן, למשל, צריך להבין מה יוצר את האיטיות. קריאה איטית, קושי בכתיבה, חרדה או התארגנות לקויה אינם אותו דבר ולכן גם המענה אינו בהכרח זהה.
אם במהלך התהליך עולים סימנים לקושי בקשב, ניתן להמליץ על בירור נוסף. אבחון פסיכודידקטי יכול להראות כיצד קשיי קשב משפיעים על הלמידה, אך הוא אינו בהכרח תחליף לאבחון ייעודי של ADHD.
חלק חשוב נוסף הוא שיחת המשוב.
זהו השלב שבו מסבירים לנבדק או להורים מה נמצא, מה המשמעות של הממצאים ואילו צעדים מומלצים להמשך. המטרה היא שהדוח לא יישאר אוסף של ציונים ומונחים מקצועיים, אלא יהפוך לכלי שאפשר להשתמש בו.
הורה צריך להבין איפה הילד מתקשה, מהן נקודות החוזק שלו ואיך אפשר לעזור לו. נער או מבוגר יכולים להבין מדוע משימות מסוימות דורשות מהם יותר מאמץ ואילו אסטרטגיות עשויות להתאים להם טוב יותר.
לעיתים האבחון מאשר שקיימת לקות למידה, ולעיתים הוא מצביע דווקא על מקור אחר לקושי. שתי האפשרויות חשובות באותה מידה, משום שהמטרה אינה להגיע לאבחנה מסוימת בכל מחיר, אלא להבין את התפקוד בצורה אמינה ומדויקת.
אם קיימים קשיים מתמשכים בקריאה, כתיבה, מבחנים או למידה, או פער שחוזר בין היכולת לבין התוצאות, כדאי לפנות לאיש מקצוע ולבדוק האם אבחון פסיכודידקטי מתאים. בירור נכון יכול לעזור להבין מה מקשה על הלמידה ולבחור צעדים שמתאימים יותר לצרכים של הנבדק.
