כיצד נכתבה התורה, מי חיבר את ספר יהושע, ומה הקשר בין חמישה חומשי תורה לבין שופטים, שמואל ומלכים? השאלות האלה עומדות במרכז חקר המקרא המודרני, והספר שקבע את המסגרת שבתוכה נדונו במשך מאה שנה הוא חיבורו של יוליוס ולהאוזן, שראה אור במהדורתו המורחבת בברלין בשנת 1899.
עד כה הספר לא היה קיים בעברית. 127 שנה חלפו, ובהן למדו עליו סטודנטים ישראלים, ציטטו אותו, הגנו עליו ותקפו אותו, הכל באמצעות תקצירים ומתווכים. הקורא העברי לא יכול היה לפגוש את הטיעונים במקורם.
מה הספר עושה
ולהאוזן (1844 עד 1918) לימד בגרייפסוואלד, בהאלה, במרבורג ובגטינגן, ולימים נעשה גם לאחד מחשובי חוקרי האסלאם הקדום. בחיבור שלפנינו הוא קורא את בראשית עד יהושע כמסמך שנערך ולא כיצירה אחידה, ומפרק אותו לשכבות הנבדלות זו מזו בלשון, בסגנון, בתפיסה ובתקופת ההיווצרות. אחר כך הוא ממשיך ועוקב אחר אותה מלאכת עריכה בשופטים, ברות, בשמואל ובמלכים.
הראיות שהוא מביא הן בעיקרן לשוניות. בניתוח טבלת העמים שבבראשית י, למשל, הוא מראה שמקור אחד נוקט בעקביות את הנוסחה "ובני" ואילו האחר נוקט את הפועל "ילד", מוסיף לכך סתירה עניינית בין שתי מסורות על מוצא שבטי ערב, ורק אז מסיק. זו דרך עבודה שאפשר לבדוק אותה, ולכן גם אפשר לחלוק עליה בעניין.
שני פרטים שמפתיעים גם את מי שלמד
ולהאוזן לא השתמש באות P. את מה שמכונה היום "המקור הכוהני" סימן באות Q, קיצור של "ספר ארבע הבריתות" בגרמנית, שם שהוא עצמו הציע. התרגום החדש שומר על סימניו המקוריים כדי לא לטשטש את עמדתו ההיסטורית.
בנוסף, הוא מנה פרקים ופסוקים לפי נוסח המסורה ולא לפי החלוקה הנוצרית. הדבר מתברר במקומות שבהם שתי החלוקות נפרדות, כמו מכת הצפרדעים בספר שמות, שם מראי המקום שלו אינם אפשריים כלל בספירה הנוצרית.
הערה חשובה
אין לבלבל בין החיבור הזה לבין "פרולגומנה לתולדות ישראל", ספרו המוכר יותר של ולהאוזן. זהו החיבור הטכני והשקט יותר, שבו נמצאת העבודה הפילולוגית עצמה, פרק אחר פרק. מי שמבקש להבין על מה נשען הטיעון ההיסטורי הגדול, כאן ימצא את התשתית.
המהדורה העברית כוללת 252 עמודים, כ-119,500 מילים, והיא ראתה אור כספר דיגיטלי בפורמטים PDF ו-EPUB. בפתחה הערת מתרגם המפרטת את ההכרעות שנעשו, ובהן שאלת המונח הקסטאוך והחזרת ציטוטי המקרא לנוסחם העברי. פרטים וטעימה להורדה נמצאים בדף הספר.
זו גם הפעם הראשונה בהיסטוריה שהחיבור מופיע באותה שפה שבה כתוב הטקסט שהוא מנתח. מי שקורא עברית יכול לבדוק את טיעוניו הלשוניים של ולהאוזן מילה מול מילה, יתרון שלא היה לקוראיו הגרמנים.
