רוב האנשים שלא למדו שוק ההון בטוחים שהדבר הכי בטוח לעשות עם כסף הוא להשאיר אותו בעו"ש או בפיקדון. הכסף לא נעלם, הוא פשוט מחכה. אבל המחיר של ההמתנה הזו אף פעם לא מופיע בדף הבנק.
המחיר הראשון הוא אינפלציה. מאה שקל שהחזקתם בכיס לפני עשר שנים הם עדיין מאה שקל, אבל כבר לא קונים איתם מה שקנו אז. שום דבר לא נגנב, וכוח הקנייה התכווץ. ככל שהזמן עובר, השחיקה גדלה. בטווח של כמה עשורים, מזומן שיושב ולא זז יכול לאבד כמחצית מכוח הקנייה שלו. יש גם נקודה עדינה: מדד המחירים לצרכן לא מודד נכסים באותה צורה, ולאורך זמן דירות ומניות של חברות חזקות נוטות לעלות מהר יותר מהאינפלציה שרואים בחדשות.
המחיר השני הוא עלות ההזדמנות. כלכלה בריאה צומחת: חברות משתפרות, מתרחבות ומרוויחות יותר. מי שמחזיק רק מזומן לא שותף לצמיחה הזו. אף שקל לא ירד מהחשבון שלו, אבל העוגה גדלה והחלק שלו בה קטן.
אז למה לא פשוט לקנות מניות? כי הרבה אנשים חושבים שמניה היא מספר שקופץ על המסך, הימור. בפועל מניה היא בעלות חלקית על עסק אמיתי, שמוכר, מעסיק ומתפתח. חברה עם מותג חזק יכולה להעלות מחירים כשהעלויות עולות, ולכן הרווחים שלה נוטים לשמור על ערכם גם כשהמטבע נשחק. לאורך עשורים, מדדים כמו ה-S&P 500 ות"א 125 הניבו תשואה חיובית גם אחרי ניכוי אינפלציה. זו מגמה ארוכת טווח, ובדרך יש ירידות ומשברים. אין כאן הבטחה לרווח, ואפשר גם להפסיד.
זה לא ייעוץ השקעות ואין כאן המלצה לקנות משהו. זו נקודת פתיחה להבנה: להחליט מה עושים עם הכסף זו החלטה, גם כשלא עושים כלום.
המאמר מבוסס על שיעור הפתיחה של קורס SPT - קורס וקהילה ללימוד מסחר בשוק ההון לציבור החרדי, עם שיעורי טקסט, שמע ווידאו. פרטים: spt-trading.com
