מצריים וירדן נכסים אסטרטגיים ישיר לישראל

מצרים - דוגמה מספרית + פוליטית

 מספרית: תעלת סואץ

כ־12% מהסחר העולמי עובר דרך תעלת סואץ (בשנים מסוימות אף יותר)
הכנסות מצרים מהתעלה: בערך 7-10 מיליארד דולר בשנה (תלוי בשנה ובתנועה ימית)

 המשמעות:
כל חוסר יציבות במצרים או באזור התעלה משפיע ישירות על: מחירי סחורות בעולם, אנרגיה ושרשראות אספקה גלובליות

 פוליטית: תיווך בין ישראל לחמאס

מצרים היא המתווכת המרכזית כמעט בכל סבב הסלמה בעזה: הפסקות אש, חילופי שבויים פתיחת מעבר רפיח

 כלומר: היא לא צד בלחימה, אבל צומת קריטי שמונע הסלמה אזורית רחבה יותר.

 ירדן - דוגמה מספרית + פוליטית

 מספרית: תלות חיצונית

מעל 90% מהמים בירדן מקורם מחוץ למדינה או במשאבים מוגבלים מאוד
כ־70%-75% מהאוכלוסייה בירדן היא עירונית צפופה, במדינה עם משאבים טבעיים מוגבלים

המשמעות: הערים גדלות מהר יותר מיכולת התשתיות

 המשמעות:
ירדן מאוד רגישה לזעזועים אזוריים - ולכן חייבת יציבות סביבתית וביטחונית.

 פוליטית: הסכם השלום עם ישראל (1994)

ירדן היא אחת משתי מדינות ערב בלבד שיש להן הסכם שלום רשמי עם ישראל.

 המשמעות האזורית: גבול יציב לאורך כ־300+ ק”מ, שיתוף פעולה ביטחוני שקט, מניעת פתיחת חזית מזרחית רחבה

 השורה התחתונה

מצרים = “שער עולמי” דרך סואץ + מתווכת אזורית

ירדן = “חיץ ביטחוני” שמונע התפשטות אי יציבות מזרחית

ביחד, הן לא רק מדינות - הן מנגנוני יציבות אזוריים בפועל

המאמר עוסק ב”מדינות סף”, כדאי בהחלט לציין בקצרה את התרומה שלהן לישראל

עבור ישראל, חשיבותן של מצרים וירדן חורגת הרבה מעבר ליחסים הדיפלומטיים. מצרים משמשת במשך שנים כגורם מתווך במשברים מול עזה וכשותפה לשמירה על היציבות בחצי האי סיני. ירדן, מצידה, מספקת לישראל גבול מזרחי יציב יחסית לאורך יותר מ־300 קילומטרים ומהווה שותפה לשיתוף פעולה ביטחוני ואזרחי בתחומים שונים. היציבות של שתי המדינות מפחיתה את הסיכון לפתיחת חזיתות נוספות ומאפשרת לישראל להתמקד באיומים אחרים באזור.

ואם נתמקד במספרים:

לישראל יש גבול של כ־309 ק”מ עם ירדן.
לישראל יש גבול של כ־208 ק”מ עם מצרים.
הסכמי השלום עם מצרים (1979) ועם ירדן (1994) יצרו למעשה יותר מ־500 ק”מ של גבולות שאינם נמצאים במצב מלחמה.

המאמר ממחיש שיציבותן של מצרים וירדן אינה רק עניין אזורי - אלא נכס אסטרטגי ישיר לישראל.