ארצות הברית היא אחת המדינות שהספרות האקדמית עוסקת בהן הכי הרבה, ובכל זאת קשה להסיק ממנה מסקנות כלליות. הסמכויות בחינוך, בבריאות ובאכיפה נתונות במידה רבה למדינות ולרשויות המקומיות, ולכן מה שנכון בקליפורניה אינו בהכרח נכון באלבמה. סטודנט שקורא מחקר אמריקני צריך לשאול קודם כול על איזה מקום ועל איזו אוכלוסייה מדובר.
מי שמחפש נקודת פתיחה יכול לעבור על סיכומי מאמרים אקדמיים על ארצות הברית, שמרוכזים בעמוד אחד ומגיעים לכ־1,400 מילים כל אחד. הם מראים עד כמה רחב טווח הנושאים: הקפיטליזם ומקורות הרגישות ההומניטרית בסוף המאה ה־18, בחירת בית ספר על ידי הורים ומידע צרכני, גידול ילדים בטייוואן לעומת ארצות הברית, ותנועת המוגבלות כתנועה חברתית. יש שם גם דעות קדומות בין־קבוצתיות בחברה שהופכת לרב־אתנית, הערכת איום הטרור הג׳יהאדיסטי, ומאמר על טענות חריגות בנושא טרור.
בולטים במיוחד המאמרים שקוראים את התרבות ההמונית כמקור היסטורי. אחד מהם מנתח את הסרט JFK של אוליבר סטון כעימות בין קולנוע מסחרי להיסטוריה תרבותית, ואחר משווה בין "חלף עם הרוח" ל"ענבי זעם" כשתי היסטוריות הוליוודיות של השפל הגדול. מאמר נוסף מציע לראות בכל מורה מנהיג בכוח, בהשראת האמרה על מטה המרשל בתרמיל של כל חייל.
הערך המוסף בקריאה כזו הוא כפול. היא נותנת מיפוי מהיר של שאלות שהמחקר האמריקני שואל, והיא מלמדת לזהות את ההנחה השקטה שאפשר להכליל מחברה אחת לכל העולם. לפני שמשלבים מאמר כזה בעבודה, כדאי לבדוק על מי נערך המחקר ומתי, ורק אחר כך להחליט אם הממצא רלוונטי גם לחברה שאתם חוקרים.
