האקלים האתי בבית הספר וגיליון המעקב האישי של התלמיד: מה הקשר ואיפה נכנסת המנהיגות

אקלים אתי הוא מושג שמגיע מעולם הארגונים: אלה התפיסות המשותפות של חברי הארגון לגבי מה מותר, מה אסור ומה ראוי. בבית ספר המושג מקבל משמעות מיוחדת, משום שמורים ותלמידים פוגשים דילמות ערכיות כמעט מדי יום. מתי לגלות גמישות ומתי להקפיד על נוהל, איך מאזנים בין טובת התלמיד לבין כללי המוסד, ומה עושים כשהמשפחה והבית הספר רואים את הדברים אחרת.

גיליון מעקב התנהגות ותפקוד אישי הוא כלי שנועד לתעד את התנהלותו של כל תלמיד לאורך זמן. על פניו זהו כלי ניהולי טכני, אבל אפשר לשאול אם אופן השימוש בו מושפע מהאקלים האתי של בית הספר, ובמקביל גם מעצב אותו. גיליון שמשמש להענשה משדר לתלמידים ולמורים מסר אחר לגמרי מגיליון שמשמש לזיהוי צרכים וללווי.

משתנה שלישי שנכנס לתמונה הוא סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר. מנהל שמקדם שיתוף, שקיפות והוגנות יוצר תנאים שבהם הגיליון נתפס כתמיכה, ואילו ניהול נוקשה עלול להפוך אותו לכלי פיקוח בלבד. עבודה מסכמת בהיקף של כארבעת אלפים מילים ועם עשרים ושבעה מקורות בוחנת את שלושת המרכיבים ואת הקשרים ביניהם. את העבודה על הקשר בין האקלים האתי הבית ספרי לבין גיליון מעקב ההתנהגות והתפקוד האישי של התלמיד אפשר למצוא במאגר העבודות האקדמיות של ספיטבול.

לסטודנטים לחינוך ולמנהלי בתי ספר השאלה שמוצגת שם שימושית גם מחוץ לאקדמיה: האם הכלים שאנחנו מפעילים בפועל מבטאים את הערכים שאנחנו מצהירים עליהם? כשהתשובה היא לא, ייתכן שהבעיה אינה בכלי עצמו אלא באקלים שבתוכו הוא פועל.