ילדים בתחילת הדרך לא תמיד מתקשים בגלל מילה אחת מסוימת. לפעמים הקושי מתחיל דווקא כאשר כמה מילים מתחברות למשפט, והילד צריך לזכור את מה שכבר קרא תוך כדי פענוח המילים הבאות.
מחולל משפטי פירמידה מאפשר לחלק את הקריאה לשלבים קטנים. מתחילים במילה או בקבוצת מילים קצרה, ובכל שורה חוזרים על מה שכבר הופיע ומוסיפים עוד מילה או כמה מילים חדשות. כך המשפט גדל בהדרגה עד שמגיעים לגרסה המלאה.
לדוגמה, במקום לתת לילד מיד משפט ארוך של שמונה מילים, אפשר להתחיל בשתי מילים, לחזור עליהן בשורה הבאה ולהוסיף מילה נוספת. החזרה עוזרת להפוך את המילים הראשונות למוכרות יותר, בזמן שהילד מתמקד בתוספת החדשה.
אחת הדרכים הטובות להשתמש בתרגול היא לבחור משפט שהילד כבר מבין מבחינת התוכן. אם המילים מוכרות והמשמעות ברורה, אפשר להתמקד יותר בדיוק ובשטף הקריאה ולא להעמיס גם קושי באוצר מילים חדש.
לילדים בתחילת כיתה א' או בתחילת רכישת הקריאה אפשר להתחיל ממשפטים קצרים של ארבע עד שמונה מילים. כדאי לבחור כתב גדול, ניקוד שמתאים למה שנלמד ומילה חדשה אחת בכל שורה.
כאשר הקריאה מתחזקת אפשר לעבור למשפטים ארוכים יותר, להוסיף שתי מילים בכל שלב או להשתמש בסיפור קצר במקום במשפט בודד.
חשוב גם להשתמש במשפטים מנוקדים כאשר זה מתאים לרמת הילד. מחולל משפטי הפירמידה שומר את הניקוד כפי שהוזן. הוא אינו מוסיף ניקוד אוטומטית, ולכן אפשר להדביק משפט מנוקד מוכן או לבחור אחת הדוגמאות המנוקדות הקיימות במערכת.
אפשר גם להפוך את התרגול לפעילות משותפת. המבוגר יכול לקרוא תחילה את השורה, והילד חוזר אחריו. בהמשך אפשר לתת לילד לקרוא את השורה הבאה באופן עצמאי.
מצב "קוראים צעד־צעד" מתאים במיוחד לכך, משום שהוא מציג בכל פעם רק את השלב הבא. במקום שהילד יראה מולו עמוד מלא בטקסט, הוא מתקדם שורה אחרי שורה.
משפטי פירמידה יכולים גם לעזור בהבנת הנקרא כאשר משתמשים בהם עם סיפור קצר. ככל שהטקסט גדל אפשר לעצור ולשאול שאלות פשוטות: מי מופיע בסיפור? מה קרה? לאן הדמות הלכה? מה לדעתכם יקרה בהמשך?
כך הקריאה אינה הופכת רק לתרגול טכני של פענוח מילים, אלא נשארת מחוברת להבנת המשמעות.
מחולל משפטי פירמידה מאפשר ליצור תרגול אישי במהירות. אפשר להקליד שם של הילד, חיה שהוא אוהב, אירוע שקרה בבית או נושא שנלמד בכיתה ולהפוך אותו מיד לפירמידת קריאה.
אפשר גם לבחור מתוך 100 סיפורים ומשפטים מוכנים ולערוך אותם בהתאם לצורך.
בסיום ניתן להדפיס את דף הקריאה, לשמור כ־PDF או כתמונה ולהשתמש בו שוב בהמשך.
הדבר החשוב ביותר הוא להתאים את הקצב לילד. המטרה אינה להגיע מהר ככל האפשר לשורה האחרונה, אלא לאפשר לקריאה להפוך בהדרגה לנוחה, מדויקת ורציפה יותר.
