יחי הנמר המלך החדש של הג'ונגל
הִתְהַלַּכְתִּי בְּג'וּנְגֶּל, חִפַּשְׂתִּי אֶת הָאַרְיֵה,
שְׁנֵינוּ הַחֲתוּלִים הַחֲזָקִים בַּטֶּבַע,
שְׁנֵינוּ רְשָׁעִים וְרַגְשָׁנִיִּים.
הָיָה זֶה יוֹם רָגִיל וְהַיַּעַר חַיּוֹת הַמָּה.
לְיַד מַעְיָן נוֹבֵעַ אָרַבְתִּי לְמִי שֶׁנִּקְרָא "מֶלֶךְ הַחַיּוֹת".
הַחַיּוֹת בַּיַּעַר חָלְפוּ וְהִבִּיטוּ בְּפַחַד בְּטוֹרֵף בַּעַל הַפָּנִים הַזּוֹעֲפוֹת.
שָׁאַלְתִּי אֶת הָאַרְיֵה לִשְׁלוֹמוֹ וְהוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ: אַרְאֶה לְךָ מִי מֶלֶךְ הַחַיּוֹת הָאֲמִתִּי אַתָּה לֹא תִּשְׂבַּע נַחַת מִמֶּנִּי.
הֵשַׁבְתִּי לוֹ: אֵינֶנִּי מְפַחֵד מִמְּךָ וּמִשֶּׁכְּמוֹתְךָ.
עָנָה לִי הָאַרְיֵה: חַכֵּה שֶׁאָבִיא אֶת כָּל הַלַּהֲקָה.
עָנִיתִי לוֹ: אֲנִי, הַנָּמֵר, מַכְרִיז הַיּוֹם
עַל עַצְמִי כְּמֶלֶךְ הַחַיּוֹת,
הֱיוֹת וְהַגּ'וּנְגֶּל חַיָּב לְהִשְׁתַּנּוֹת.
צָחַקְתִּי בְּפָנָיו: לִפְנֵי שָׁנָה הִתְנַפַּלְתָּ עָלַי
בִּזְמַן שֶׁיָּשַׁנְתִּי מְכֻסֶּה בַּשְּׂמִיכָה עַד עֵינַי,
הִרְגַּשְׁתִּי לָחוּץ מְאוֹד וְקָפָאתִי
אֲבָל כַּזָּכוּר לְךָ לֹא וִתַּרְתִּי.
נִלְחַמְתִּי בְּךָ וּשְׁנֵינוּ נִפְצַעְנוּ
עַד שֶׁלְּבַסּוֹף כְּשׂוֹנְאִים נִפְרַדְנוּ.
הִגִּיעוּ כָּל חַיּוֹת הַגּ'וּנְגֶּל לִרְאוֹת מִי יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ. לְפֶתַע, שׁוּב זִנֵּק הָאַרְיֵה עָלַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי לְתֻמִּי בַּדֶּרֶךְ,
הִתְחִיל קְרָב אַכְזָרִי שֶׁל נְשִׁיכוֹת, שְׁאָגוֹת וּנְהָמוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב,
צָעַקְתִּי לְעֵבֶר הַחַיּוֹת: מֵהַיּוֹם אֲנִי הַמֶּלֶךְ,
רוֹב הַחַיּוֹת תָּמְכוּ בִּי לְלֹא הֶרֶף.
אָמַר לִי הָאַרְיֵה: אַתָּה מַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ צָרוֹת?
צָחַקְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ: .אֲנִי הַנָּמֵר הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם:
הָאֹרֶךְ שֶׁלִּי שְׁלוֹשָׁה מֶטְרִים וּשְׁלוֹשִׁים סֶנְטִימֶטְרִים,
הַגֹּבַהּ שֶׁלִּי מֶטֶר וְעֶשְׂרִים וְהַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים קִילוֹגְרָמִים,
אֲנִי גָּדוֹל פִּי מֵאָה מֵחֲתוּלֵי בַּיִת רְגִילִים.
הָלַכְתִּי זָקוּף קוֹמָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: אֲנִי לוֹחֵם חָזָק מִמְּךָ בְּאֹפֶן בּוֹלֵט,
פַּעַם אַחַת הִתְנַפַּלְתִּי עַל אַרְיֵה אַחֵר שֶׁנִּסָּה לְהִסְתַּנֵּן לִמְאוּרָתִי,
הִפְתַּעְתִּי אוֹתוֹ, נָשַׁכְתִּי אוֹתוֹ בְּצַוָּאר,
עַד שֶׁכְּבָר בָּרַח מֵהַיַּעַר.
אָז לָמָּה הָאַרְיֵה נֶחֱשַׁב לְמֶלֶךְ הַחַיּוֹת שָׁאַלְתִּי לְתֻמִּי?
צָחַקְתִּי בְּלִבִּי: אוּלַי בִּגְלַל שֶׁהָאַרְיֵה עַצְלָן?
וְיֵשׁ לוֹ מְשָׁרְתוֹת לְבִיאוֹת שֶׁבְּעַצְמָן,
הֵן הַצַּיָּדוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת בְּלַהֲקָתָן?
וְאוּלַי בִּגְלַל הָרַעֲמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ הוּא מַפְחִיד?
אֲבָל אֲנִי הַטּוֹרֵף הֲכִי גָּדוֹל וּמְסֻכָּן בַּטֶּבַע,
אֲנִי הֲכִי מָהִיר וְיֵשׁ לִי לֶסֶת חֲזָקָה יוֹתֵר מִסֶּלַע,
אֲנִי נָחוּשׁ וְעַקְשָׁן יוֹתֵר, נִלְחָם וְצַד לְבַדִּי,
וְאִלּוּ הָאַרְיֵה צַד בְּלַהֲקוֹת לְעֻמָּתִי.
אֲנִי צַד לְבַדִּי חַיּוֹת כְּמוֹ צְבָאִים וַחֲזִירִים,
והָאַרְיֵה צַד אִימְפָּלָה, זֶבְּרָה, שְׁפַנִּים,
גּוּף הָאַרְיֵה מְגֻשָּׁם וְגוּפִי מְאוֹד גָּמִישׁ,
אֲנִי נִלְהָב מֵהָאִינְסְטִינְקְטִים שֶׁלִּי שֶׁטּוֹבִים יוֹתֵר, וַאֲנִי אַמִּיץ.
קָרָאתִי לִחְיוֹת וְהִצְהַרְתִּי בִּפְנֵי הָאַרְיֵה בְּאֹפֶן תַּקִּיף:
מוּטָב שֶׁתִּזָּהֵר לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ שֶׁאַתָּה הַמֶּלֶךְ, אִם אֵינְךָ רוֹצֶה לִהְיוֹת מְבֻיָּשׁ לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ.
נִלְהָב מֵהַכְרָזָתוֹ כְּמֶלֶךְ
הִפְשִׁיל הַנָּמֵר אֶת שַׁרְווּלָיו וְקָרָא לִכָּל הַחַיּוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ: מֵהַיּוֹם אֲנִי הַמֶּלֶךְ!
וְהַחַיּוֹת שֶׁבַּגּ'וּנְגֵּל עָנוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, יְחִי!
