יעקב, יובל וירדן רוב
הטיגריס שלא יכול לצוד
יעקב, יובל וירדן רוב
הטיגריס שלא ידע לצוד
2021
פורסם, נערך ועוצב על ידי יעקב רוב
הודפס על ידי קבוצת הדפוס DCP Inc.
לנכדי היקרים
ביום חורף קר,
ברוח עזה,
מכל פינה בג'ונגל,
החיות רצו.
בלי פחד, במענה לקריאתו,
הן הגיעו למאורת הטיגריס,
כדי לשמוע את מה שהוא רוצה
לספר להם הכל.
מכל רחבי הג'ונגל,
קולות עלו,
האושר והשמחה של החיות
היו שם.
החיות ידעו
ששמועה התפשטה
על הבעיה הגדולה
שעומדת בפני הטיגריס!
"אולי זה באמת מסוכן,
לבוא לכאן?" אמר הנכד. "שקט!" אמר הגנו המרושע.
"אנחנו עדיין צריכים לחיות עם הנמר מחר."
"האם הנמר רוצה לבסס מנהגים חדשים ביער?"
שאלו הנחשים.
אבל איש לא לקח את הרעיון הזה ברצינות,
לא הקיפוד,
וגם לא הארנב.
"אולי הוא נגדנו?" שאגו האריות.
"אולי הוא לא רוצה שנהיה מלכי החיות?"
"אבל אל תדאגו," אמרו האריות לכולם.
"אנחנו נמשיך לשלוט בג'ונגל."
פתאום, הנמר יצא ממאורתו,
פנה אל החיות,
וכשכש בזנבו.
"תודה שבאתם," אמר הנמר.
"אני הולך לספר לכם מה חוויתי היום."
כל החיות התיישבו,
והקשיבו במתח,
כי לא כל יום נמר גדול רצה לדבר איתם,
בטבע. נמר רצה לספר את הסיפור שלו על מה שהטריד אותו.
"שלום לכולם," אמר הטיגריס,
פותח את פיו
והחל לספר את סיפורו:
"אתמול, כשהייתי מורעב,
רדפתי אחרי גור דוב.
הקטן נשך אותי בראש
ונלחם כדי לשרוד.
חשבתי שאבריא תוך יומיים,
אבל אני עדיין עיוור.
אם לא אבריא בקרוב,
לא אוכל לצוד יותר."
אמר האריה: "יהי טוב לי מה שקרה לטיגריס,
עכשיו אני יכול לצוד
בעצמי."
אמרה לו הלביאה:
"אתה מאוד אכזרי,
בכל מקרה, אתה אף פעם לא תופס כלום ביער."
כל החיות התיישבו
וחשבו,
והחליטו לעזור לטיגריס
לשרוד. הן אמרו לטיגריס:
"היית מאוד אכזרי,
ותקפת את חיות הבר כאן."
הטיגריס התחנן בפניהם,
עיניו התמלאו דמעות,
ואמר: "אם לא אוכל, אמות מרעב, זה בטוח."
הוא הבטיח להיות טוב,
להתנהג יפה,
ולעולם לא לתקוף אף חיה שתגיע!
החיות הסכימו,
להציל את הטיגריס,
ובכל יום הביאו לו,
סוג אחר של אוכל.
הם לא תקפו את החיות האחרות,
אלא הביאו לטיגריס,
רק ירקות ופירות.
הטיגריס שרד, אך נותר עיוור,
נשאר במאורה שלו,
ומעולם לא יצא.
והחיות הביאו לו,
את כל האוכל שהוא היה צריך,
במיוחד את הקוף,
שהפך לחברו הטוב ביותר.
וזה סוף טוב,
כי משהו יפה קרה בטבע:
טורף וטרף,
עכשיו חיים יחד בשלום!
