שדה הקרב של המאה ה-21 עבר מטמורפוזה עמוקה ובלתי הפיכה: המשאב הקריטי והיקר ביותר להבטחת הביטחון אינו עוד תחמושת פיזית, ציוד כבד או כוח אש גשמי, אלא עליונות מידע ומהירות עיבוד נתונים אלגוריתמי. אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית מנהלים כיום מערכות פיקוד ובקרה מורכבות בזמן אמת, מנתחים כמויות עצומות של מודיעין צבאי רב-ממדי ממקורות פתוחים ומסווגים, ומייצרים המלצות לבחירת מטרות ותקיפות במהירויות העולות בהרבה על יכולות העיבוד של המוח האנושי. המשמעות המעשית של תהליך זה היא שאלגוריתמים חדלו מזמן להיות עזרים טכניים פשוטים והפכו לכלי נשק אסטרטגיים מהשורה הראשונה, הקובעים את תוצאות המערכה עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה.
מדינה, צבא או ארגון בעלי יכולות מחשוב עדיפות, מהירות ומדויקות יותר יכולים לגרום ל"הלם קוגניטיבי" מוחלט על יריב, לשבש לחלוטין את שרשרת קבלת ההחלטות שלו ולנטרל את יכולתו להגיב במהירות וביעילות מדאיגה. עם זאת, הסתמכות מוחלטת על קוד אלגוריתמי טומנת בחובה סיכונים מערכתיים עצומים וחסרי תקדים. באגים נסתרים בקוד, הטיות סטטיסטיות עדינות במערכי נתונים, או פגיעות להתקפות סייבר מתוחכמות ולוחמה אלקטרונית (כגון השחתת נתונים, זיוף חיישנים או הזרקת מידע כוזב) עלולים להוביל למעשים קטסטרופליים בקנה מידה אסטרטגי רחב. כאשר מערכות אסטרטגיות ואבטחתיות נשלטות ביעילות על ידי קוד סגור שתוכנן ונבנה על ידי מתכנתים אנושיים לא מושלמים, השקיפות התפעולית נעלמת לחלוטין, וההיגיון הצבאי הופך לבלתי נגיש לביקורת, הבנה או התאמה בזמן אמת. מציאות זו חושפת את הביטחון הלאומי לסיכון מערכתי עמוק, המחייב פיתוח מנגנוני הגנה ופיקוח רב-שכבתיים כדי להבטיח שבני אדם יישארו לנצח הגורם השולט הקובע את גורל המערכה.
