הדמעות מסמלות רגשות - עצב, שמחה או התרגשות.
אך מנגנון יצירת הדמעות הוא מנגנון פיזיולוגי - בלוטות בעין המפרישות דמעות המרטיבות את העין באופן קבוע, מתנקזות לשק הדמעות ומשם דרך דרכי הדמעות יורדות לאף ולגרון.
זהו מנגנון אוטומטי טבעי שאיננו חשים בפעולתו אלא אם כן הוא ניזוק - בלוטות הדמעות אינן פועלות כסדרן וכך נגרמת תחושת יובש בעין וחשיפה יתרה לגרד או לזיהומים, או דרכי ניקוז הדמעות נחסמות - והדמעות נאגרות בשק הדמעות ומאפשרות התפתחות של חיידקים מזהמים.
ההפרעה האחרונה נקראת חסימת דרכי הדמעות , היא קיימת בכל הגילאים אך אופיינית מאוד לתינוקות.
אצל שישית מהתינוקות קיימת חסימה חלקית או מלאה של אחד מצינורות הניקוז. התופעה מאופיינת בדמעת או בהפרשה מתמדת מעינו של התינוק ובדלקות עיניים חוזרות ונשנות.
אצל 90% מהתינוקות התופעה חולפת לפני גיל שנה ולכן אין טיפול קליני או ניתוחי בתופעה עצמה לפני גיל שנה והטיפול המוצע הוא ניקוי העין במגבונים ייעודיים, עיסוי איזור שק הדמעות על ידי רופא עיניים וטיפול מקומי בדלקות. חסימת דרכי הדמעות היא תופעה מציקה אך אינה מסכנת את בריאות הילד ואת הראייה.
במקרה שהחסימה לא חולפת אחרי גיל שנה מבצעים ניתוח לפתיחת חסימה הנערך על ידי החדרת צינורית קטנה לדרך החסומה וניפוח בלון זעיר הנמצא בקצה הצינורית למשך דקה וחצי. מפאת גילם של המטופלים הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה, כדי למנוע תזוזה - זהו ניתוח קצר בעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד (95%).
אמנם מומלץ על ידי רופאי עיניים שלא לטפל בחסימה עד גיל שנה, אך לאחר מכן מומלץ להזדרז ולנתח כדי לא ליצור בעיה כרונית.
